פרטים

נכתב על ידי ד"ר אורי שפריר

כניסות: 9970

מהלך ביצוע עקירה של שן, תלוי בסוג השן ומיקומה, בהיקף הנזק לכותרת השן וכן בסוג העקירה עצמה, אך באופן עקרוני בנוי מהפעולות הבאות:

1. אבחון מצב השן על פי המידע המתקבל מהמטופל/ת, מבדיקת השן וחלל הפה, מצילומי הרנטגן וכד'
2. מתן אלחוש מקומי סביב השן
3. הפרדת רקמת החניכיים מהשן, סביב שורש השן, אם יש צורך כירורגי - הרמת והפרדת החניכיים
4. הפעלת כוחות הנפה על ידי מכשיר בשם מניף, אם יש צורך יבוצע פיצול של השורשים
5. הוצאת השן בעזרת צבת או צבתות מתאימות
6. סילוק רקמת דלקת (אם קיימת) על ידי כפית ייעודית
7. הנחת חומרי חבישה ו/או פד גזה על המכתשית, אם יש צורך תבוצע גם תפירת הפצע
8. קבלת הנחיות מהצוות לגבי פרטים מיוחדים ו/או הנחיות מניעת דימום וכאב
9. שחרור המטופל/ת, לעיתים לאחר בדיקה חוזרת של האזור

כתלות בסוג השן, מיקומה, כמו גם במצב השן והסימפומים שהובילו לטיפול, תבוצע העקירה המתאימה ועימה התהליכים המתאימים.
כלומר, לדוגמא, תהליך עקירה של שן קדמית שונה מזו של שן אחורית, אך יש דימיון רב

 FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:

שאלה:
אמרו לי שאני צריך לגשת למכון לצורך צילום פנורמי לפני עקירת שן בינה, לצורך מה ?

תשובה:
עקירת שן בינה קשורה לרוב לאזורים אנטומיים חשובים המצויים באזור שיני הבינה.
הצילום הפנורמי נותן תמונה סבירה לגבי הקירבה של שיני בינה המיועדות לעקירה, אל האזורים החשובים ובכך מאפשר, קבלת החלטה מודעת לגבי דרגת הקושי והסיכון.

- שן בינה תחתונה - עלולה להיות קרובה או אף במגע עם התעלה המנדיבולארית, בה עובר העצב של הלסת התחתונה. פגיעה בעצב זה עלולה להביא לשיתוק אזור השיניים התחתונות והשפה בצד העקירה
- שן בינה עליונה - עלולה להיות קרובה או אף בתוך רצפת מערות הגולגולת, העלולה להיפגע במהלך העקירה

שאלה:
האם זה נכון, שלעיתים מחתימים הרופאים את המטופלים על טופס מיוחד לפני העקירה ?

תשובה:
אכן כן, רבים הם רופאי השיניים המחתימים את המטופלים, על טופס הסכמה, לפני פעולה כירורגית.

הטופס, המשמש לצרכים מדיקו-ליגאליים, מוחתם לרוב לפני הטיפול ובו נאמר כי המטופל מודע להשלכות ולסיבוכים שעלולים להתקיים במהלך הטיפול או לאחריו.

הדבר מחייב את המטופל/ת והרופא/ה לשוחח על הטיפול, להבין אותו ואת האפשרויות להיפגעות ממנו או לכישלונו.

נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה

פרטים

נכתב על ידי ד"ר אורי שפריר

כניסות: 7735

במצב אידיאלי, השיניים אמורות לשרת אותנו לאורך כל שנות חיינו. במצב בו הנזק לשן וסביבתה גדול נאלצים לעיתים לעקור את השן. הגורמים לעקירת שן הם רבים ומגוונים והיא מבוצעת על מנת לבטל את הסימפטומים עצמם ו/או לצורך אחד או כמה מהבאים: 

1. שן שכותרתה הרוסה, מעששת או חבלה ולא ניתנת לשיקום
2. שן שהשורש שלה סדוק או מפוצל
3. שן עם תהליך דלקתי נרחב בעצם התומכת סביב השורש, שלא ניתן לטיפול אנדודונטי
4. שן שנמצאת בקשת צפופה ו/או במיקום לא תקין, כהמלצה ובתהליך אורתודונטי
5. שן עודפת (מיותרת) ו/או כלואה בלסת
6. שן שאיבדה את תמיכת העצם ו/או ניידת, שלא ניתן לייצבה על ידי טיפול פריודונטלי
7. שן חלב, שמפריעה לבקיעת השן הקבועה או ניידת

חשוב לזכור כי שן שזקוקה לעקירה, איננה מחלימה מעצמה, כך שהמצב בדרך כלל ילך ויחמיר ואזור השן והעצם ילך ויהרס כך שלרוב יקשה על העקירה ועל שיקום האזור בעתיד !

 FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:

שאלה:
מתי יודעים שצריך לעקור שן ?

תשובה:
עקירת שן הוא הטיפול האחרון בשן, בדרך כלל לאחר שהוחלט שכבר לא ניתן לטפל בה, לשמרה בפה ולשקם אותה.

הסיבות לעקירת שן רבות, כולל שברים שונים וסדקים, ניידות השן ותהליכים דלקתיים במקומות שונים סביב השן, הרס כותרת או שורש השן שלא ניתן לשיקום, צפיפות ויישור שיניים ועוד.

בדיקת רופא/ת שיניים, הן ויזואלית בחלל הפה והן על ידי צילומי רנטגן, יאפשרו החלטה שקולה.

נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה

פרטים

נכתב על ידי ד"ר אורי שפריר

כניסות: 9481

ניתן לשקם שיניים חסרות על ידי שימוש בשתלים, כשורשים מלאכותיים, ועליהם לחבר שיניים בכמה צורות, אשר נבדלות בינהם בצורך והאפשרות להסירם, בתוצאה האסתטית וכדומה.  

שיטת שיקום זאת נחשבת לאיכותית ביותר משום שמצד אחד אינה פוגעת בשיניים אחרות במשנן לצורך השיקום ומצד שני מובילה לשיקום יציב מאד בפה ולאורך שנים.

שיקום זה מתאים למצב בו יש חוסר של שן אחת (על ידי שתל אחד) או מספר שיניים צמודות או אף גשרים מלאים - מצד לצד באותם מצבים בהן יש מספר רב של שתלים בלסת ואין פגיעה משמעותית בגובה הרכס והחניכיים.

אפשרויות השיקום הנפוצות על שתלים מוצגות כאן:

שיקום מודבק או מוברג על ידי כתרים וגשרים:

התחושה המתקבלת משיקום זה קרובה מאד למצב טבעי:

במבט רגיל השיקום נראה משתלב וטבעי ומאפשר תחושה נוחה כמו עם השיניים הטבעיות.

בדרך כלל מתקיימת תקופת החלמה של השתלים בה נוצר הקשר ההדוק ואיחוי השתל אל עצם הלסת.

משום כך, ישתמשו המטופלים, בחלק מהמקרים, בשיקום זמני, בדרך כלל נשלף כתותבת, לצרכים אסתטיים ו/או פונקציונליים.


בסיום תהליך האיחוי של השתלים, תבוצע חשיפה של ראשי השתלים ולאחר כשבועיים ניתן לפגוש את הרופא/ה המשקמ/ת להמשך טיפול.

בהסרת השיקום הזמני ניתן לראות את כיפות הריפוי אשר הוברגו במהלך החשיפה ותפקידם בהבראת רקמת החניכיים.


בעת הסרת כיפות הריפוי נגלים ראשי השתלים עצמם

אל השתלים עצמם מחבר הרופא כיפות מידה מיוחדות ונלקח מטבע של הלסת.

מטבע זה נמסר למעבדת השיניים, יוצקים את מודל העבודה מתכננים את הגישה לשיקום הסופי ומייצרים את המבנים.

במפגש הבא מודדים את המבנים שהוכנו על המודל, בחלל הפה על השתלים באם הוכן גם שלד המתכת של הכתרים, ימדד גם הוא בפה.

באם כל היחידות מתאימות, יבוצע תהליך המעתיק את צורת המנשך כמו כן, ירשמו פרטים כמו הצורה והצבע של השיניים הסמוכות למעבדה.

במפגש הבא, יוסר שוב השיקום הזמני, יורכבו מחדש כל החלקים ויבדק השיקום הקבוע שעליו כבר מונחות שכבות החרסינה.

אז יבוצע איזון סגר בסגירה ובתנועות הלסת ובהתאם למצב תמסר העבודה או שתשלח לתיקונים נוספים במעבדה.

בסיום התהליך תמסר העבודה כשהיא מוברגת או מודבקת. בתחילה יבוצע מעקב תדיר יותר ובהמשך מעקב שגרתי כללי של כל חצי שנה.
 

שיקום נשלף:

 שיקום נשלף כתותבת שלמה או חלקית נתפס ביחידות אחיזה מיוחדות אשר הן עצמן מוברגות אל השתל.

שיקום זה מתאים למצב בו קיימים מספר מצומצם יחסית של שתלים, ביחוד באזור קדמי והם אמורים לשאת תותבת גדולה או שלמה. בכך מתקבל מצב שמספר שתלים קטן משפר מאד את אחיזת התותבת אשר בדרך כלל איננה יציבה כפי שהיא עם שתלים.

התחושה המתקבלת משיקום זה טובה ויציבה הרבה יותר מתותבת רגילה, כמו גם מאפשרת לעיסה חזקה ואמינה הרבה יותר.




 
 

שיקום נשלף-קבוע:

שיקום על ידי תותבת, המוברג על ידי הרופא ומיוצב לשתלים.

התחושה המתקבלת משיקום זה דומה למצב טבעי ויציבה מאד.

שיקום זה מתאים במצבים בהם יש מספר גדול יותר של שתלים בלסת וקיימת נסיגה של גובה הרכס והחניכיים והתותבת תיתן פתרון לחוסר באזור החניכיים.

תותבת זאת אינה נשלפת על ידי המטופל אלא מאפשרת פרוק ותחזוקה תקופתיים על ידי הרופא בלבד.

 FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:

שאלה:
מהם הדרכים, בהן ניתן לשקם חוסר מלא של כל השיניים בלסת, בשילוב שתלים ?

תשובה:
באופן עקרוני ניתן לבצע שיקום לסת מלאה, בשילוב שתלים, במספר דרכים, על פי מצב הלסת והעצם:

- באם קיים רכס עצם תקין, ניתן לבצע כשמונה עד עשרה שתלים ועליהם גשר חרסינה קבוע הכולל 12-14 כתרים.
- באם אזור הרכס האחורי נספג או שאינו מתאים לקבלת שתלים, ניתן לבצע כארבעה עד שישה שתלים באיזור הקדמי, עליהם יונח מכלול מתכתי המוברג לשתלים, ואליו תתחבר תותבת שלמה נשלפת.
- באם קיים רכס עצם תקין רק באזורים שונים של הלסת או שגובה הרכס והחניכיים אבדו, ניתן לבצע כשישה עד שמונה שתלים ועליהם תותבת המוברגת באופן קבוע הכוללת 12-14 שיניים, אותה ניתן להסיר אחת לתקופה לצורך ניקוי.
- אפשרות נוספת במצב זה, היא תותבת שלמה נשלפת, מקובעת לשתלים על ידי מחברים כדוריים.

 

שאלה:
האם יש צורך בכתר זמני על השתל, בזמן בניית הכתר הקבוע ?

תשובה:
יש צורך בכתר זמני רק במצב בו אנו מנסים ל"עצב" את החניכיים ולאסתטיקה קדמית מירבית.
בשאר המקרים, כתלות בשיטת העבודה ניתן למדוד את הכתר הקבוע על המבנה, להסירם ולהחזירם בגמר הטיפול.

 

שאלה:
כמה זמן צריך לחכות עד לשיקום על השתל ואיזה שיקום זמני אני יכול לקבל בינתיים ?

תשובה:
לאחר ביצוע השתל, ממתינים בדרך כלל לאיחוי של העצם סביב השתל ולאחיזה מספקת שלו.
כתלות בסוג וכמות העצם התומכת, ממתינים ברוב המקרים כחצי שנה עבור לסת עליונה וכארבעה חודשים
בלסת התחתונה, זמן זה יכול להשתנות על פי החלטת הרופא/ה המשתיל/ה, עקב תנאים מיוחדים וספציפיים.

על פי מיקום חסר השיניים והצרכים האסתטיים והשימושיים ניתן לקבוע שיקום זמני הנתמך על השיניים סביב אזור החסר כמו גשר זמני עם כנפיים (מרילנד) או תותבת חלקית נשלפת קטנה (פליפר) ועד תותבת זמנית שלמה.

 

שאלה:
חברים ייעצו לי לעשות את השתל והשיקום אצל אותו רופא או דרך צוות שעובד יחד כירורגי ושיקומי, למה ?

תשובה:
ביצוע שתלים ושיקום על שתלים הינו תהליך מורכב מאד. מיקום השתל, זוית התקנתו, עוביו, אורכו ויחסיו
לחניכיים ולשיניים הסמוכות משפיעות מאד על יכולת השיקום והאסתטיקה שלו.
באותה מידה, שיקום איכותי ומותאם היטב משפיע מאד על הצלחת קליטת השתל בטווח הרחוק, כלומר
קיימות השפעות הדדיות בביצוע שני השלבים הנפרדים המשפיעות בסופו של דבר על הצלחת ועתיד הטיפול.

הצלחת הטיפול תלויה רבות בקשר בין הרופא הכירורג לרופא המשקם ומאפשרת במרבית המקרים שיקום לטווח ארוך עד ארוך מאד. קשר הדוק זה מתבצע בוודאי, כשאותו רופא מבצע את שני השלבים.

קיים הגיון רב בהמלצת החברים, יש לנסות להתייעץ ולבצע את השתל והשיקום עליו אצל רופא או צוות שכזה.

 

נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה

פרטים

נכתב על ידי ד"ר אורי שפריר

כניסות: 14523

אחת האפשרויות לשקם שן או שיניים חסרות, לאחר עקירה, חבלה או חוסר מולד, היא על ידי תותבת חלקית להוצאה. התותבת היא טיפול נשלף (לא קבוע ובניגוד לגשר אשר מוגדר כ"תותבת חלקית קבועה") שמטרתו להוסיף לחלל הפה שן או שיניים חסרות על ידי אביזר הנשען ונאחז על השיניים הסמוכות לחסר, באמצעות ווים ומשענות ומכיל גם את השן או השיניים החסרות אשר עשויות בדרך כלל פלסטיק בצבע מותאם לשאר השיניים שנותרו ורכס בצבע חניכיים ורודות. השיניים באביזר זה למעשה מונח "באויר", נתמכות על השיניים הסמוכות, המאחזות וכן על החניכיים. 

תותבת חלקית הינה יחידה נפרדת הנראית כאזור מרכזי ממנו יוצאות שלוחות כ"זרועות", האוחזות את כותרות השיניים הצמודות לשן או השיניים שמעוניינים להשלים. ה"זרועות" מכילות את השיניים המרחפות החסרות.
הצורך בביצוע תותבת חלקית נשלפת, עלול להוביל לצורך בטיפול מקדים בשיניים המאחזות, כמו טיפול שורש, מבנה וכתר הכולל הכנות מיוחדות לעזרת התותבת.
התותבת מיוצרת בתהליך מורכב המשלב תהליכים במרפאה ובמעבדה.

קיימות תותבות חלקיות שונות הנבדלות בחומר ממנו הן מיוצרות ובאופן הכנת השיניים לקבלתם בהתאם:

1. תותבת חלקית להוצאה עם בסיס מתכתי - תותבת ויטליום או כרום-קובלט -  סוג תותבת חלקית הנפוץ ביותר כתותבת ארוכת טווח. עשויה מבסיס מתכתי ועליה שיניים ורכס עשוי פלסטיק.
  
2. תותבת חלקית להוצאה ללא מתכת - תותבת חלקית העשוייה מחומרים מתקדמים, כניילון מוקשח דוגמאת "וואלאפלסט".
יתרונה הגדול הוא בגמישותה, בכך נמנעים חלק משברי התותבת הנפוצים בנפילת האביזר, כמו גם במראה שלה משום שהווים שאוחזים את השיניים הם בצבע של השן או החניכיים דבר המאפשר אסתטיקה משופרת, משום שאין בו מתכת.

3. תותבת חלקית נשלפת מאקריל - תותבת העשויה מחומר אקרילי, עם ווים העשוים חוט מתכתי, משמשת לרוב כתותבת זמנית, לדוגמא כתותבת ביניים לקראת ביצוע שתלים או כתותבת שעלותה נמוכה יותר.

4. תותבת חלקית מיידית - תותבת העשויה מחומר אקרילי, משמשת כפתרון מהיר להשלמת שיניים, ממפגש למפגש, לקראת עקירת שיניים, כפתרון מהיר וזמני.

5. פליפר - שם כללי לתותבת חלקית להוצאה שגודלה קטן מאד ותפקידה להשלים חוסר של שן אחת או שתיים.


תהליך הכנת תותבת חלקית להוצאה:
תהליך יצירת התותבת הינו תהליך מורכב, המתקיים במרפאה ובמעבדה ונמשך כמה פגישות. תהליך זה מורכב בעיקר מהסעיפים הבאים (הפעולות המבוצעות במעבדה מופיעות באפור):

1. בדיקת השיניים והסגר, קלינית בחלל הפה וכן על ידי צילומי רנטגן, לקבלת ההחלטה לביצוע תותבת חלקית נשלפת.
2. היה ויש צורך בטיפול מקדים בשיניים המאחזות הסמוכות לחסר, הוא יבוצע ראשון.
3. הכנת השיניים המאחזות על ידי השחזתה קלה והכנת שקעים לצורה מתאימה לשלד התותבת שישען עליהן.
4. נטילת מטבע כהעתק של השיניים ושליחתו למעבדה.
5. יציקת המטבע במעבדה, הכנת בסיס התותבת ושליחתו למרפאה.
6. מדידה ובדיקת התאמת בסיס התותבת על השיניים המאחזות, בדיקות סגר וקו חיוך, הטבעת המנשך של השיניים הנגדיות, בחירת צבע לשיניים והחזרה למעבדה.
7. העמדת השיניים במעבדה על פי הצבע, המנשך והתאמה לשאר השיניים במודל, החזרה למרפאה
8. מדידת העמדת השיניים של התותבת, באם נראה מתאים נשלח למעבדה לסיום.
9. הכנה לסיום ויציקת התותבת המוכרת כ-"בישול התותבת" ליטושים ופינישים
10. מסירת התותבת הנשלפת, איזונים נוספים אם יש צורך והנחיות שימוש ותחזוקה.
11. ביקורות וטיפול בבעיות איזון סגר נוספות שמתגלות, סילוק פצעי לחץ וכדומה.

לאחר שלב זה ממשיכים בדרך כלל במעקב שגרתי לגבי התותבת והשיניים המאחזות על ידי ביקורות תקופתיות וצילומי רנטגן.

 FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:

שאלה:
מה ההבדל בין תותבת חלקית מאקריל לזו עם ויטאליום ?

תשובה:
תותבת חלקית מאקריל עשוייה מאקריל (פלסטיק) ואליה מחוברים ווים מתייל מתכתי דק לצורך אחיזה לשיניים המאחזות.
תותבת ויטליום בנויה שלד מתכתי (הויטליום) כשחלק ממנו, יציקה אחת, קיימים הווים. על השלד מונח אקריל והשיניים החסרות.

התותבת מאקריל משמשת גם במצב של תותבת מיידית למסירה בעקבות עקירות וכן כתותבת זמנית.
תותבת הויטליום, מדוייקת יותר, מורגשת פחות משום שדקה יותר בפה ומשמשת כתותבת קבועה.

שאלה:
איך אפשר לשפר את המראה של תותבת חלקית מפני שהווים המתכתיים ממש מפריעים לי מבחינה אסתטית ?

תשובה:
קיימות מספר שיטות אשר בהן מוותרים על הווים המתכתיים לטובת אחיזה על ידי ווים אסתטיים או חיבורים אחרים.
קיימים ווים גמישים בצבע השן או בצבעי החניכיים, כמו גם אפשרויות לחיבורים מדוייקים בשיניים המאחזות.

שאלה:
יש לי בעיה משום שהתותבת שלי כל הזמן נופלת ונשברת, מה לעשות ?

תשובה:
יש לנסות לאחוז בתותבת מחוץ לפה, רק מעל מגבת או כיור מלא במים, כך שגם אם היא תיפול, היא לא תשבר.

באופן עקרוני ניתן לבצע חיזוקי ויטאליום בתוך התותבת כך שהיא תהיה חזקה יותר או אף טוב יותר,
לבקש תותבת גמישה מחומרים מתקדמים וגמישים אשר לה יכולת עמידות גבוהה יותר לשבר מנפילה.

שאלה:
הרופא מסר לי את התותבת לפני כשבוע, הייתי אצלו כבר פעמיים ועדיין מציק לי, מה לעשות ?

תשובה:
התקופה הראשונית, לאחר קבלת תותבת חדשה, היא תקופה של התאמה בין הלסת והתותבת, בנוסף איזוני סגר נוספים, יכולים לשפר את התחושה ואת יכולת השימוש והלעיסה.

התותבת החדשה, כמו נעל חדשה, לוחצת וגורמת לפצעי לחץ, אך בניגוד לנעל, התותבת לא מתרככת, כך שזה די שגרתי, שיש להגיע מספר פעמים לאיזונים סופיים בסגר, לסילוק נקודות לחץ ולריפוד פנים התותבת.

ההתאמה יכולה להימשך לאורך תקופה, כך שיש להיעזר בסבלנות רבה.

נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה