כלי נגישות

בתחילת התהליך המטופלים מופנים על ידי רופאי השיניים המטפלים, ההורים או המטופלים עצמם ומגיעים להתייעצות ראשונית עם הרופא/ה ליישור שיניים. לאחר שמתקבלת ההחלטה שיש צורך והגיע המועד להתחיל את תהליך יישור השיניים, מופנים המטופלים לבדיקות חיצוניות נוספות כגון, מטבעי לימוד, צילומי רנטגן וצילומים רגילים של השיניים, קשתות השיניים והיחס בינהן, צילומי חיוך ופנים. מתוך בדיקות אלה מכינים אנליזה של מצב ומיקום השיניים והלסתות, אשר מוצגים בטבלאות ומספרים.

דרישות המטופל/ת, הבדיקה הקלינית ובדיקות חיצוניות אלה מכוונות את הרופא/ה המטפל/ת לקבלת ההחלטה הטיפולית, כלומר, הדרך בה יבוצע הטיפול ליישור שיניים.

על פי מצב והתפתחות השיניים והלסתות של המטופל/ת, נקבע תהליך יישור השיניים. כלומר, תוכנית הטיפול ותהליך היישור, משתנה על פי סוג ועוצמת ליקוי או ליקויי הסגר, "גיל" התפתחות השיניים והלסתות, היענות המטופל/ת ודרישותיו.
כך לדוגמא, מצב מסויים וזהה של ליקוי סגר, נאמר, שן קדמית הבולטת לכיוון השפה, תטופל באופן שונה לגמרי בילד בן 7, אצלו המשנן מעורב, בילדה בת 15, אצלה קיים רק משנן קבוע ובמטופלת בת 52, אצלה אובחנו גם ניידות ומחלת חניכיים.

תהליך יישור השיניים הינו תהליך בו מופעלים כוחות על השיניים והעצמות, על מנת להשפיע על מיקומם והתפתחותם.
כוחות אלה, מופעלים באופן חיצוני, על ידי אביזרים כמו רסן או בולם סנטר, כמו גם באופן פנימי (בתוך הפה) במסגרת הלסת עצמה (בין השיניים באותה לסת), ובין שתי הלסתות (בין השיניים של שתי הלסתות).
לצורך הפעלת הכוחות הללו, זקוקים לעיגון חיצוני או פנימי, כלומר על מנת לגרום לתנועה של שן ממקומה או שינוי בצמיחת הלסת, יש להפעיל עליהם כוח אשר מצד שני נשען על נקודה חזקה ויציבה. כך לדוגמא, מכשיר חיצוני כמו רסן, מפעיל בדרך כלל כוחות על שיניים אחוריות כשאת העיגון שלו הוא מקבל מחוץ לפה, מהצוואר והראש. תזוזת שיניים הממוקמות באזור החיך לכיוון חיצוני יותר, יכולה להתקיים על ידי פלטה המפעילה כוח מצד החיך ומעוגנת בצד השני של אותה לסת.

כך יוצא, שהטיפולים השונים ליישור שיניים, בנויים בעקרון כתהליך המורכב בדרך כלל מהפעולות הבאות:
1. קביעה והכנה של האזורים ו/או השיניים אשר משמשים לעיגון - לדוגמא, הכנה והדבקת טבעות לשיניים האחוריות.
2. הכנה והתקנת מאחזים לאזורים ו/או לשיניים המיועדים להזזה - לדוגמא, הכנה והדבקת סמכים על השיניים.
3. התקנת המכשיר או האביזר אשר מפעיל את הכוח על האזורים ו/או השיניים - לדוגמא, התקנת הרסן, התקנת פלטה להרחבה בחיך והתקנת חוט על הסמכים.
4. ביקורות תקופתיות, הערכה מחדש והתאמת המכשירים ועוצמת פעולתם להתקדמות התהליך בכיוון, באם יש צורך קבלת החלטות לגבי שינוי תוכנית ההפעלה, לצורך הגעה אל היעד המצופה.
5. הגעה אל היעד המצופה, ביצוע הערכה והתאמה חוזרת של התוצאות והציפיות.
6. הסרת אביזרי יישור השיניים והתקנת קיבוע מודבק או נשלף לצורך ייצוב המצב לאורך זמן.
7. מעקב וביקורות לשימור מצב סיום יישור השיניים.

תהליך יישור השיניים נמשך בממוצע אצל ילדים בין שנה וחצי לשנתיים, כתלות בחומרת ליקוי הסגר ובשיתוף הפעולה של המטופל/ת. אצל מבוגרים, התהליך המלא נמשך זמן ארוך יותר.

בכל מקרה וכחלק חשוב ובלתי נפרד מתהליך היישור עצמו, על המטופלים ביישור שיניים להגיע לביקורות שגרתיות אצל רופא/ת השיניים שלהם לצורך איתור עששת ובעיות חניכיים וכמו כן, להגיע בתכיפות מוגברת להסרת אבנית ורובד במפגשי היגיינת הפה.

 

 

נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה