כלי נגישות

לטיפול התקופתי אצל השיננית או רופא/ת השיניים תפקיד מכריע במניעת תחלואה בחלל הפה, בוודאי על דלקת ומחלות חניכיים, עששת ופגיעות ברקמות השן, כמו גם בשמירה על האסתטיקה של החיוך.

תמונה זו מדגימה חלק מהטיפול להיגיינת חלל הפה:

prof_cleaning_treat

הצילום הבא מדגים הדרכה להיגיינת הפה, המבוצעת במהלך המפגש:

prof_cleaning_teach

הצילום הבא מציג את שלב הנחת ג'ל הפלואוריד, המבוצע במהלך המפגש:

prof_cleaning_gel

תדירות הטיפול התקופתי להיגיינת חלל הפה מותאמת באופן אישי למטופל/ת, כך לדוגמא, מטופלים הסובלים מבעיית חניכיים או קושי בשמירה על היגיינת הפה יגיעו למפגשים אלו באופן תכוף יותר.
הטיפול בהיגיינת חלל הפה עצמו מותאם גם הוא באופן אישי למטופל/ת, כך לדוגמא, מטופלים במהלך יישור שיניים או כאלה עם רווחים בין השיניים באזור החניכיים יונחו לטיפול שונה הכולל שימוש באביזרים שונים ובדגשים שונים !

הפעולות הבאות מבוצעות בטיפול התקופתי להיגיינת חלל הפה:

תדירות מומלצת מהות הפעולה פעולה
על פי הצורך כל 3 - 12 חודשים סילוק שאריות מזון, חיידקים, אבנית וצביעה שאינה שייכת לרקמת השן הסרת רובד ואבנית
על פי צורך בלבד סילוק שאריות מזון, חיידקים, אבנית מעומק כיסי החניכיים תוך החלקת משטחי שורשי השן הקצעת שורשים
על פי הצורך כל 3 - 12 חודשים החלקת משטחי כותרת השן תוך כדי סילוק צביעה חיצונית פוליש
על פי הצורך כל 3 - 12 חודשים בדיקת יכולות ההיגיינה של המטופל/ת, שיפורן בהתאם, הדרכה להיגיינה המותאמת ספציפית למצב השיניים, הסגר, טיפולי שיניים קודמים וכדומה הדרכה בהיגיינת הפה
על פי הצורך כל 3 - 12 חודשים הנחה מקומית של ג'ל פלואוריד, בכל חלל הפה או מותאם ספציפית למצב השיניים כמו בעששת התחלתית וכדומה פלואוריזציה



 FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:

שאלה:
למה צריך להשתמש באביזרים נוספים פרט למברשת השיניים?

תשובה:
אביזרים שונים נותנים מענה ל"חוסרים" הקיימים בצחצוח הרגיל עם המברשת.
הצחצוח הרגיל אינו מסוגל, לדוגמא, להסיר את שאריות המזון הכלואות בין השיניים, כמו גם את השאריות תחת גשרים, כך שלכל אדם, על פי מצב שיניו, ממליצים להשתמש באביזרים המתאימים באופן ייחודי במצבו הנוכחי.

מצב המשנן והחניכיים, כמו גם יכולות המטופל/ת, יובילו להמלצה על שימוש באביזרים נוספים, כמו חוט דנטלי, שטיפות פה, מברשת חד סיבית ועוד, כך גם יבוצע מעקב והתאמת האביזרים תוך כדי התקדמות הזמן והשינויים שחלים במצב המטופל/ת. 

 

שאלה:
מדוע מדגישים רופאי השיניים והשינניות דווקא את הצחצוח שלפני השינה ?

תשובה:
הטיפול היומיומי להיגיינת חלל הפה והשיניים, צריך שיבוצע פעמיים ביום, בבוקר ובערב לפני השינה.
במהלך היום, מצטברת על השיניים, שכבת רובד הכוללת שאריות מזון וחיידקים שאריות אלא גורמות לעששת ודלקת חניכיים.
במהלך הלילה, תוך כדי שינה, פוחתת, על ידי מנגנון טבעי, הפרשת הרוק בחלל הפה, וגוברת השפעתה המזיקה של החומציות בפה.
סילוק הפלאק לפני השינה, יקטין מאד את הסיכוי להתפתחות עששת ודלקת חניכיים במהלך פרק הזמן של השינה. 

 

שאלה:
לאחרונה סבלתי מדלקת חניכיים חריפה והרופאה המליצה לי על שטיפת פה המכילה כלורהיקסידין, למה שלא אמשיך להשתמש בשטיפת הפה הזאת במקום שטיפת הפה הרגילה שלי ?

תשובה:
שטיפת הפה שקיבלת מכילה כלורהיקסידין, אשר משמש כחומר אנטיביוטי מקומי.
כמו כל אנטיביוטיקה אחרת, גם כלורהיקסידין גורם לפגיעה בחלק מהחיידקים מתוך מגוון חיידקי הפה.
שימוש ממושך בשטיפות פה אלו עלול לגרום להתפתחות זני חיידקים עמידים, כמו גם לשגשוג והתפתחות חיידקים ופטריות שאינם נפגעים מהתמיסה הזאת. 

 

שאלה:
האם באמת יש יתרון בלעיסת מסטיק ?

תשובה:

כן. לעיסת מסטיק ללא סוכר, לאחר ארוחה, למשך זמן קצר מפחיתה את כמות החומצה בפה ובכך מקטינה את הסיכוי לדלקת חניכיים ועששת.
כמות החומצות בפה עולה לאחר ארוחה, לעיסת המסטיק מעודדת הפרשת רוק, המפחית את השפעת החומצות, כמו גם לסילוק שאריות המזון, דבר שמקטין מאד את הסיכוי להתפתחות עששת ודלקת חניכיים.

שאלה:
מה ההבדל בין ניקוי והסרת אבנית, לגרידת שורשים ?

תשובה:
הסרת אבנית הינו טיפול תקופתי שגרתי לסילוק משקעי האבנית מעל משטחי השיניים.
הקצעת שורשים הינו טיפול המסיר משקעי אבנית ואחרים ממשטחי שורש השן, בעיקר באזורי כיסים עמוקים. כלומר, הטיפול להקצעת השורשים משמש להחלקת משטחי השורש, עמוק יותר בכיסי החניכיים.

הקצעת השורשים מבוצעת לרוב תחת הרדמה מקומית, בשלבי האבחנה של מחלת חניכיים, כמו גם בשלבי הטיפול בה.

 

שאלה:
האם הפעולות של השיננית במהלך הניקוי יכולות להזיק לי לשיניים ?

תשובה:

לא ! ביצוע הסרת אבנית, החלקת שורשים ופוליש אצל שיננית מיומנת או אצל רופא/ת השיניים, לא גורמת נזק לשיניים.
זהו אחד הנושאים, המוצף באמונות טפלות, המבוססות על חוסר ידע ותחושות אישיות.

תחושת מטופלים ש"השיניים שלהם נפלו" בגלל הסרת אבנית, שהניקוי הוריד להם חלק מהשן ונפתחו רווחים, שהטיפול הזיק בגלל שייצר רגישות או שהשיננית עבדה "חזק מידי" והפילה סתימה, נפוצות מאד ולרוב מחוסרת בסיס.

הימצאות האבנית על גבי משטחי שורש השן, גורמת לתהליכים ושינויים ברקמות התומכות, המתקדמים עם הזמן:

 - דלקת חניכיים - אדמומיות, נפיחות, דימום במגע
- נסיגת חניכיים - ירידת גבול החניכיים בשן, לכיוון שורש השן, החושף אזור רגיש ללא ציפוי האמייל
- מחלת חניכיים - ירידת גבול העצם, יצירת כיסי חניכיים, אבדן תמיכת העצם בשן, ניידות שיניים
- אבצס בחניכיים - לרוב כיס חניכיים שנחסם, לא מתנקז ולכן תוצרי הדלקת הופכים לאבצס

בתהליך הסרת האבנית, מוסרות שכבות הפלאק והאבנית, שאינן שייכות לשן, אלא נצברו על גבי משטחי השן.
סילוק האבנית ממשטחי שורש השן, גורמת להטבה בתהליכים והשינויים ברקמות התומכות ובולם את התקדמותם:

- דלקת חניכיים - קיימת תחושה של פציעת החניכיים, בשילוב היגיינה טובה תהיה הפחתה באדמומיות, בנפיחות ובדימום
- נסיגת חניכיים - רגישות, לרוב לקור, עקב חשיפת אזור השורש הרגיש, בלימת המשך הנסיגה בשילוב היגיינה טובה
- מחלת חניכיים - סילוק האבנית גורם למצב הטבעי להיחשף: שיניים "ארוכות", מרווחים, ניידות
לאחר הניקוי ובשילוב היגיינה טובה נוכל לצפות להפחתה בכיסי החניכיים, בלימת קצב אבדן תמיכת העצם בשן, הפחתה בניידות השיניים.
- אבצס בחניכיים - פתיחת כיס החניכיים שנחסם, מצליח להתנקז גורם להפחתה בעומקי הכיסים

לגבי שחרור שחזורים במהלך הניקוי, מדובר בשחזורים שהיו ניידים, עם עששת משנית, שהתאמתם לשן כבר פחתה או שהצמנט המדביק אותם נשטף, כך שהפעולה גרמה לשחרור השחזור שממילא היה משתחרר, תמיד לטובה משום שאם לא היינו מגלים את הבעיה בצורה הזאת, היתה העששת מתפתחת למימדים לא רצויים.

שאלה:
האם אני צריכה להגיע לטיפול הסרת אבנית כל חצי שנה או פרק זמן אחר ?

תשובה:
קצב צבירת האבנית על משטחי השיניים ויכולת התחזוקה והיגיינת הפה, הינם אישיים ושונים מאדם לאדם.
גם אצל פרט מסויים, קצב צבירת האבנית ויכולות ההיגיינה, יכולים להשתנות במהלך השנים ובין אזורים שונים של חלל הפה.

משום כך, התשובה לתזמון המפגשים לבקרת היגיינת הפה, היא תשובה פרטנית.
חלק מהמטופלים, הצוברים אבנית בקצב גבוה ומתקשים בשמירה על היגיינת הפה, יצטרכו להגיע כל חודשיים-שלושה לצורך טיפול מלא ואילו חלק מהמטופלים יכולו להגיע אחת לשנה או אף פחות.

הקביעה של מפגש כזה כל חצי שנה, מאפיינת למעשה את הצורך השגרתי, הממוצע ומאפשרת הנחת פלואוריד תקופתי.
המלצתי היא, לבצע בדיקה שגרתית כל חצי שנה, כשבמהלך הבדיקה יבדק גם הצורך בביצוע הטיפול להיגיינת הפה.