כלי נגישות
כאשר מאבדים שן, מומלץ ליצור לה תחליף הולם על מנת לשמור על התמיכה בשאר השיניים, איזון של כלל המערכת לטווח הרחוק, תמיכה ברקמה הרכה ושמירה על צורת הפנים, כמובן גם להקטין את הפגם האסתטי והקשיים הברורים באכילה ובדיבור.
אנו מבינים כי עומדות בפנינו שלוש אפשרויות נפוצותלשיקום חוסר השן או השיניים:
א. תותבת נשלפת - אביזר נשלף, המשלים את השיניים החסרות (משן אחת ללסת שלמה), נתמך בשיניים הנותרות וברקמה הרכה והחיך. עשוי לרוב מחומרים אקריליים בשילוב של מתכות או חומרים מרוכבים ליצירת אחיזה גמישה על השיניים הנותרות.
ב. גשר (מספר כתרים מחוברים) - אביזר קבוע (מודבק),גשר דנטלימורכב משיניים מלאכותיות המודבקות לשיניים סביב השן החסרה שלך. הוא עשוי בדרך כלל מחומרים כמו מתכת, מתכת מצופה בחרסינה, חרסינה או זירקוניה מלאה או סוגים שונים של חומר מרוכב כמו פלסטיק כדי להתאים לצבע השיניים הטבעי שלך. כתלות בשיניים החסרות הגשר יכול להשלים מקום עבור שן חסרה אחת או כמה ונתמך על ידי השיניים הסמוכות לחוסר.
ג. שתלים - שתלי שינייםהן שורשי שן מלאכותיים העשויים בדרך כלל מטיטניום. הם מותקנים בעצם הלסת שלך ולרוב נראים בצורת ברגים עליהם ניתן לחבר כתראו גשר.על פי כמות השיניים החסרות, ניתן להשתמש בשתל או מספר שתלים ועליו או עליהם להתקין את השיקום המתאים למצב:
1. שתל בודד - כתר מוברג או מודבק.
2. מספר שתלים -
* גשר מוברג או מודבק.
* תותבת נשלפת עם מחברים (אטצ'מנטים).
* תותבת מוברגת.
אז לאחר שהחלטנו לשקם שן חסרה או יותר בקשת השיניים, מה עדיף לי - תותבת, שתל או גשר?
בואו ננסה לבדוק את היתרונות והחסרונות של תותבות, השתלות שיניים וגשרים. אחר כך ננסה לציין גם גורמים שיכולים לעזור לך לקבוע איזו אפשרות טובה יותר עבורך.
בטבלה הבאה ריכזתי משתנים שונים, יתרונות וחסרונות להשוואה בין דרכי השיקום המשמשות להשלמת שיניים חסרות:
שתלים ושיקום על שתלים | גשר על שיניים | תותבת | סוג השיקום |
משתנה להשוואה | |||
ממושך | קצר | קצר | משך התהליך |
מורכב תלוי בהימצאות עצם וקליטת השתל/ים |
מורכב תלוי מצב השיניים התומכות, צורך בטיפולי שורש וכו' |
פשוט | מורכבות התהליך |
גבוהה יחסית תלוי בסוג השיקום על השתלים |
סבירה תלוי בסוג הכתר |
נמוכה יחסית | עלות |
טובה מאוד (-) קיים קושי באזורים עם חשיפת שפה, נסיגת חניכיים וספיגת עצם |
טובה מאוד (-) קיים קושי באזורים עם חשיפת שפה, נסיגת חניכיים וספיגת עצם |
סבירה (-) שיני אקריל ולא חרסינה (+) שיפור ניכר אצל מטופלים הזקוקים לתמיכת שפה ומטופלים בעלי ספיגה וחוסר רקמה רכה |
נראות התוצאה הסופית |
טובה מאוד (-) כתלות ב"קליטת" השתל ומערכת התמיכה שלו בלסת |
טובה מאוד (-) כתלות במצב השיניים התומכות ומערכת התמיכה שלהן בלסת |
סבירה (-) כתלות בשיניים התומכות וספיגת רקמה רכה (+) ניתן יחסית בקלות להוסיף שיניים בתותבת היה ושן תומכת נעקרת |
שרידות |
פעולה כירורגית, לא מתאים לכל מצב רפואי ! | "פגיעה" ו"קשירת גורל" עם השיניים הסמוכות, קושי בניקוי תחת הגשר |
אביזר נשלף שאיננו חלק מהשיניים ויש להוציאו, לא כל כך יציב, יכולת לעיסה נמוכה, כניסת שאריות מזון, גוף זר בפה, הפחתת תחושה וטעם, הפרעה בדיבור, פגיעה בשיניים התומכות ואפשרות לספיגת עצם בטווח הארוך | חסרונות ספציפיים |
יציב מאוד כחלק מהשיניים שלנו, לא "פוגעים" ולא "קושרים גורל" עם השיניים הסמוכות, יחסית נוח לניקוי |
יציב מאוד כחלק מהשיניים שלנו, לא כירורגי, התאמה לכל מצב רפואי
|
לא כירורגי, קל לניקוי, לרוב ניתן לתיקון והוספת שיניים בהמשך, התאמה לכל מצב רפואי | יתרונות ספציפיים |
לסיכום
השתלות שיניים וגשרים הם שתי האפשרויות ה"קבועות" להחלפת שן חסרה. אפשרות נוספת היא על ידי תותבת נשלפת חלקית או שלמה.
היה והעלויות אינם מהוות שיקול עיקרי והמצב הבריאותי הכללי טוב, השתלות שיניים עשויות להיות האופציה הטובה יותר מכיוון שלרוב יתנו פיתרון לאורך זמן רב יותר ואינן פוגעות בשיניים סביב.החוסר הקיים
בכל מקרה, רופאי השיניים שלך יוכלו להתאים ולעזור לך להחליט איזו מהאפשרות הינה המתאימה ביותר למצבך.
במצב אידיאלי, השיניים אמורות לשרת אותנו לאורך כל שנות חיינו. במצב שיש נזק נרחב לכותרת השן, אחד מהטיפולים השכיחים שיש לרפואת השיניים להציע, הוא תיקון הפגם הגדול או השבר על ידי שיקום השן הנקרא לרוב "כתר". שיקום השן מבוצע לצורך טיפול בפגם בשן ו/או לצורך אחד או כמה מהבאים:
1. הגנה על כותרת השן שלאחר סילוק וטיפול בעששת נרחבת, הותירה את השן במצב שביר מאד.
2. הגנה על כותרת השן שלאחר טיפול שורש בשן, הותיר את השן במצב שביר מאד.
3. תיקון שבר כותרת או פגם בשן לצורך החזרת המצב האסתטי של השן והחיוך.
4. כיסוי כותרת השן עקב פגם אסתטי בשן שלא מתאים לטיפול שמרני יותר.
חשוב לזכור, ששן שזקוקה לשיקום, כמו כתר ומכל סיבה שהיא לא מבוצע בה הטיפול, השן אינה מחלימה מעצמה, כך שבסופו של דבר, המצב ילך ויחמיר ונצטרך לשקם אותה בצורה מורכבת יותר (יתכן שבתוספת ניתוחי חניכיים וכד'), או אף לעקור אותה ולאחר מכן לבצע שיקום נרחב ומסובך יותר כמו גשר או שיקום עם שתל !.
הטיפול השיקומי בשן, במצב זה, הוא השמרני ביותר, באם לא יבוצע בזמן, עלול הדבר להביא לטיפול נרחב, מורכב, ארוך ויקר הרבה יותר.
חידוש טיפול שורש הוא טיפול לביצוע מחודש של טיפול שורש קודם, כלומר החלפתו. זהו טיפול המתבצע בשן שכבר עברה טיפול שורש בעבר (הקרוב או הרחוק) ויש צורך לבצע את טיפול השורש מחדש.
הצורך בחידוש טיפול שורש:
הצורך בחידוש טיפול שורש, קשור במרבית המקרים, לכישלון טיפול השורש, כלומר להיווצרות אחד או יותר מהסימטומים הבאים (בשן שבעבר בוצע בה טיפול שורש, כמובן):
1. תהליך דלקתי בקצה שורש השן - תהליך דלקתי כציסטה בקצה השורש - מורגש ככאב במגע או לעיסה על השן ובכאב בחניכיים במיקום של קצה השורש. ניתן לראות תהליך הפוגע בעצם בצילום רנטגן.
2. טיפול שורש שנראה לקוי - כלומר נראה בצילום רנטגן כחלקי, קצר או לא אטום - לרוב יהיה צורך לבצע חידוש לקראת שיקום השן, למרות שהשן לכאורה לא מפריעה למטופל/ת.
3. טיפול שורש שנראה תקין אך הושאר חשוף ללא שחזור, לתקופה ממושכת או שחדרו אליו חיידקים.
מהלך חידוש טיפול שורש:
מהלך חידוש טיפול שורש, דומה מאד לתהליך טיפול השורש ותלוי מאד באבחנה המקורית והגורם לטיפול, בנוי עקרונית מהפעולות הבאות:
1. אבחון המצב על פי המידע המתקבל מהמטופל/ת, מבדיקת השן וחלל הפה, מצילומי הרנטגן וכד'
2. מתן אלחוש מקומי (במרבית המקרים אין צורך)
3. סילוק השחזור הישן (סתימה, מבנה, כתר), סילוק עששת ופתיחת חלל גישה ללשכת המוך
4. איתור ופתיחת הגישה לפתחי התעלה/ות על פי סוג השן ומיקומה בלסת (קיימת נורמה)
וצילומי הרנטגן (לצורך הדגמת א-נורמליות)
5. הרחבת פתחי התעלה/ות (על ידי פוצרים ו/או מכשור ממונע)
6. סילוק חומר האיטום הישן (על ידי פוצרים וחומרים ממיסים)
7. מדידת אורך התעלה/ות (על ידי צילום עם פוצר/ים או מכשור ייעודי)
8. הכנת ביו-מכנית של התעלה/ות - תהליך הכולל: סילוק פיזי של שאריות חומר איטום וחומרים אורגניים מהתעלה/ות כמו גם הרחבת התעלה/ות לצורה הניתנת לאיטום טוב (על ידי פוצרים), חיטוי התעלה/ות על ידי סילוק מכני וכימי של חיידקים (על ידי שטיפות אנטיבקטריאליות ו/או לייזר)
9. ייבוש התעלה/ות מחומרי השטיפה והכנת התעלה/ות לאיטום (על ידי פיני נייר סופג)
10. איטום התעלה/ות על ידי חומר מיוחד דמוי גומי ודחיסתו לאיטום מושלם
11. קטימת חומר האיטום וביצוע שחזור זמני או הדבקה חוזרת של השחזור הישן (אם ניתן) בכותרת השן
לעיתים, כתלות בדרך הגעת המטופל/ת לטיפול, במצב השן והסימפומים שהובילו לטיפול, יבוצע חידוש טיפול השורש בכמה מפגשים, כשבין המפגשים יחבשו התעלות בחומרים אנטיביוטיים ובמצבים מסויימים יתבקשו המטופלים ליטול אנטיביוטיקה סיסטמית ומשככי כאבים, לצמצום התפשטות התהליך הדלקתי והכאבים
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
מה ההבדל בין טיפול שורש לחידוש טיפול שורש ?
תשובה:
חידוש טיפול שורש הוא ביצוע חוזר של טיפול שורש קודם, מסיבות שונות.
טיפול שורש עלול להיכשל, מדובר במצבים בהם ממשיכה להתקיים או מתפתחת דלקת בקצה שורש השן שעברה טיפול שורש !
במצבים אלה, יבוצע חידוש טיפול שורש, המצריך סילוק חומר האיטום הקודם של תעלות השורש, ניקוי מכני וכימי שלהן ואיטום מחדש של התעלות. בדרך כלל יבוצע מעקב לתקופה ארוכה לגבי הצטמצמות התהליך הדלקתי.
חידוש טיפול השורש, כהגדרתו, מבוצע בעקבות תהליך דלקתי או טיפול שורש לקוי ועל רקע זה קיימים קשיים רבים יותר בביצוע עצמו ותנאי הצלחתו.
שאלה:
האם יתכן שגם החידוש יכשל ? מה עושים במקרים כאלה ?
תשובה:
כן, גם חידוש טיפול שורש יכול להכשל בהפחתת התהליך הדלקתי. הדבר תלוי מאד באיכות הטיפול וברקע שהביא לחידוש כמו:
מידת התהליך הדלקתי, אלימות הגורם המזהם, איתור התעלות ומידת כפיפותן, שברי מכשירים ומדרגות בתעלה ועוד.
במקרים של כישלון נוסף, גם בחידוש טיפול השורש, ישקלו הפעולות הבאות:
- חידוש טיפול שורש נוסף.
- התערבות כירורגית, טיפול שורש מצד השורש (אפיסקטומי) קיטוע חוד השורש המזוהם.
- התערבות כירורגית, אקספלורציה של השן ואזורי העצם התומכת, בראיה ישירה, לצורך קבלת החלטה טיפולית.
- התערבות כירורגית, עקירת השן.
:שאלה
? מדוע מבקשת הרופאה עלות גבוהה יותר לחידוש טיפול שורש מאשר לטיפול שורש עצמו
:תשובה
.דרישה זאת נפוצה מאד, אך לא תמיד, זאת משום שביצוע החידוש מורכב יותר ובדרך כלל עורך זמן רב יותר
:שאלה
? רופא השיניים הפנה אותי לחידוש טיפול שורש אצל מומחה לטיפולי שורש, למה הוא לא עושה לי את הטיפול בעצמו
:תשובה
,הרבה רופאים מפנים את טיפולי השורש לרופא מומחה לטיפולי שורש
.העקרון ברור במיוחד בחידוש טיפול שורש, משום שטיפול השורש המקורי נכשל והקושי הטיפולי גדול יותר
מהלך טיפול שורש, תלוי באבחון המדוייק של הצורך והגורם לטיפול, אך באופן עקרוני בנוי מהפעולות הבאות:
1. אבחון המצב על פי המידע המתקבל מהמטופל/ת, מבדיקת השן וחלל הפה, מצילומי הרנטגן וכד'.
2. מתן אלחוש מקומי (במרבית המקרים).
3. סילוק עששת ופתיחת חלל גישה ללשכת המוך.
4. איתור ופתיחת הגישה לפתחי התעלה/ות על פי סוג השן ומיקומה בלסת (קיימת נורמה) וצילומי הרנטגן (לצורך הדגמת א-נורמליות).
5. הרחבת פתחי התעלה/ות (על ידי פוצרים ו/או מכשור ממונע).
6. מדידת אורך התעלה/ות (על ידי צילום עם פוצר/ים או מכשור ייעודי) .
7. הכנת ביו-מכנית של התעלה/ות - תהליך הכולל: סילוק פיזי של שאריות רקמת מוך מהתעלה/ות כמו גם הרחבת התעלה/ות לצורה הניתנת לאיטום טוב (על ידי פוצרים), חיטוי התעלה/ות על ידי סילוק מכני וכימי של חיידקים על ידי שטיפות אנטיבקטריאליות, לייזר וכדומה.
8. ייבוש התעלה/ות מחומרי השטיפה והכנת התעלה/ות לאיטום (על ידי פיני נייר סופג).
9. איטום התעלה/ות על ידי חומר מיוחד דמוי גומי ודחיסתו לאיטום מושלם.
10. קטימת חומר האיטום וביצוע סתימה זמנית בכותרת השן.
לעיתים, כתלות בדרך הגעת המטופל/ת לטיפול, במצב השן והסימפומים שהובילו לטיפול, יבוצע טיפול השורש בכמה מפגשים, כשבין המפגשים יחבשו התעלות בחומרים אנטיביוטיים ובמצבים מסויימים יתבקשו המטופלים ליטול אנטיביוטיקה סיסטמית ומשככי כאבים, לצמצום התפשטות התהליך הדלקתי והכאבים.
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
מה ההבדל בין טיפולי השורש בשיניים השונות ?
תשובה:
טיפולי שורש בשיניים קבועות, מבוצעים בצורה מסוימת אחת, ללא הבדל בין סוג השן ומיקומה בפה.
למרות זאת, לאור ההבדלים בין השיניים בצורות השן והשורשים, כמו גם המיקום, נבדלים טיפולי השורש
בקשיי הגישה, קשיי הטיפול עצמו ובעלויות הטיפול הנגזר מכך.
שאלה:
זכור לי שטיפול שורש מבוצע במספר מפגשים, האם ניתן לסיים אותו במפגש אחד ?
תשובה:
כן, היום מעדיפים לסיים את טיפול השורש במפגש אחד, על מנת להפחית את הסיכון לזיהום בין המפגשים.
עבור טיפול השורש יקבעו בדרך כלל תור ארוך יותר, כדי להתחילו ולסיימו באותו מפגש.
למרות זאת, במקרים מיוחדים, מבוצעים טיפולי שורש במספר מפגשים, כתלות במצב העצב, והרקמה הסובבת.
שאלה:
יש לי שן שעברה טיפול שורש והרופאה אומרת שיש דלקת בשן , האם זה יתכן ?
תשובה:
כן, שן שעברה טיפול שורש, יכולה להזדהם מסיבות שונות, ולהגיע למצב של תהליך דלקתי.
טיפול שורש הינו טיפול מורכב המשלב משימות מכניות, כימיות וביולוגיות, בתעלות השורש של השן.
מורכבות המשימות, רגישות המטופל/ת, דרגת אלימות החיידקים, חוסר שיתוף פעולה מצד המטופל/ת ועוד, יכולה שן שעברה טיפול שורש, לפתח תהליך דלקתי, המצריך טיפול שורש חוזר, התערבות כירורגית או אף את עקירתה.
הטיפול תלוי מאד באיכות הטיפול, אך גם בתגובה הביולוגית של המטופל/ת, כך שניתן לראות לעיתים
שן עם טיפול שורש שנראה מצויין ומפתח תהליך דלקתי נרחב, ושן עם טיפול שורש לקוי לחלוטין ללא כל תהליך דלקתי.
שאלה:
מה קורה לשן לאחר התהליך של טיפול שורש, שמעתי שהיא משחירה, האם זה נכון ?
תשובה:
שן לאחר טיפול שורש "שונה" משן חיה בכמה מדדים:
- השן איבדה את ההזנה של כלי דם פנימיים ולכן הופכת "יבשה" ופריכה יותר.
- במרבית המקרים, איבדה השן, הרבה מחומר השן התקין, לפני ובמהלך טיפול השורש ומה שנותר שביר מאד.
- השינויים הפנימיים, חומרי האיטום וחומרי השחזור של השן עלולים ליצור לעיתים צביעה אפורה של השן.
- שבירות השן, כמו גם תהליכים דלקתיים בשן עלולים לקצר את עתיד השן בפה.
שאלה:
למה צריך לצלם כל כך הרבה צילומים במהלך הטיפול ?
תשובה:
צילומי הרנטגן במהלך טיפול שורש, מתבצעים בשלבים שונים לצורך התקדמות הטיפול:
- צילום אבחנתי - מבוצע בתחילת הטיפול, או במפגש הקודם, על מנת לאבחן את הבעיה של השן ולהעריך את עתידה ואת קשיי הטיפול.
- צילום אורך - מבוצע על מנת למצא את האורך המדוייק של השן.
- צילום אמצע דחיסה - מבוצע על מנת לוודא טיפול באורך המדוייק של השן ואיכות דחיסת חומר המילוי.
- צילום סופי - מבוצע בסיום הטיפול לצורך הערכתו ותיעוד.
מעבר לכך מבוצעים צילומים נוספים על מנת לאשר או לוודא כל אחד משלבי הביניים.
במצבים מסוימים, ניתן להפחית במעט מכמות הצילומים על ידי שימוש במכשיר לאיתור קצה חוד השן ולהפחית בכמות הקרינה על ידי שימוש בסנסור דיגיטאלי לרנטגן.
שאלה:
מה מיוחד כל כך בטיפול שורש, שהוא יקר כל כך, יחסית לדוגמא, לסתימה ?
תשובה:
עלות טיפול שורש, כמו כל טיפול שיניים, משתנה מאד ממרפאה למרפאה, לרוב עלותו כפולה, מרובעת ויותר, ממחיר סתימה.
עלות טיפול השורש נקבעת כך, משום שבדרך כלל זמן הטיפול ארוך יותר, כפול או יותר מתור של סתימה, כמו גם, משפיעים גם עלויות החומרים, רמת הקושי וההשלכות הגדולות יותר.
שאלה:
יש לי כאב בשן והרופא טוען שהשן עברה כבר טיפול השורש , איך זה יתכן ?
תשובה:
שן שעברה טיפול שורש, לא אמורה להרגש/לכאוב מהעצב בתוכה, כך שלא יכאב בקור, מתוק וכד'.
לעומת זאת, השן עדיין יכולה לכאוב משום שהיא נמצאת בסביבה של עצם וחניכיים, וכשהאזור דלקתי, השן תכאב בצרוף או ללא סימנים וכאב נוסף מהאזור.
במצב אידיאלי, השיניים אמורות לשרת אותנו לאורך כל שנות חיינו. במצב שיש כבר נזק לכותרת השן ופגיעה בעצב השן, אחד מהטיפולים שיש לרפואת השיניים להציע, הוא טיפול השורש. טיפול השורש מבוצע לצורך טיפול בסימפטומים עצמם ו/או לצורך אחד או כמה מהבאים:
1. סילוק וטיפול ברגישות חזקה או בכאב, ממקור של עצב השן או של התהליך בקצה שורש השן
2. סילוק וטיפול בנפיחות הנגרמת מבעיה במוך השן, מקומית או מפושטת
3. הצורך לשקם את השן על ידי מבנה וכתר
4. הצורך לטפל בשן שנמצאת בהטייה לקראת שיקומה כחלק מגשר חרסינה
5. צורך אסתטי לטפל בשן כהה, ללא חיות, לקראת הלבנה פנימית או כתר
6. לקראת "קיצור" אורך השן, לכיפה תחת תותבת, כהכנה לשיקום לאחר בקיעת יתר וכד'
חשוב לזכור כי שן שזקוקה לטיפול שורש ומכל סיבה שהיא לא מבוצע בה הטיפול, לא מחלימה לבד, ובסופו של דבר תביא למצב שילך ויחמיר ונצטרך לעוקרה !