כלי נגישות
אחת האפשרויות לשקם חוסר מלא של שיניים, לאחר עקירתן, חבלה או חוסר מולד, היא על ידי תותבת שלמה להוצאה. התותבת היא טיפול נשלף (לא קבוע ובניגוד לגשר אשר מוגדר כ"תותבת חלקית קבועה") שמטרתו להוסיף לחלל הפה את השיניים, החניכיים והרכס שאיננו, על ידי אביזר הנשען ונאחז על החניכיים, באמצעות תמיכה ומתח פנים.
השיניים בתותבת עשויות בדרך כלל פלסטיק בצבע מותאם ורכס בצבע חניכיים ורודות. התותבת השלמה למעשה מונחת "באויר", נתמכת על הרכסים שנותרו וכן על החניכיים.
תותבת שלמה הינה יחידה נפרדת הנראית כאזור מרכזי ממנו יוצאים רכסים המכילים את השיניים המרחפות החסרות.
הצורך בביצוע תותבת שלמה נשלפת, עלול להוביל לצורך בטיפול מקדים בשיניים הנותרות, כעקירות נוספות ועקירות שורשים.
התותבת מיוצרת בתהליך מורכב המשלב תהליכים במרפאה ובמעבדה.
קיימות תותבות שלמות שונות הנבדלות בעיקר במהלך ובחומר ממנו הן מיוצרות:
1. תותבת שלמה להוצאה עם בסיס מתכתי - תותבת ויטליום או כרום-קובלט - סוג תותבת שלמה הנפוץ ביותר כתותבת ארוכת טווח. עשויה מבסיס מתכתי ועליה שיניים ורכס עשוי פלסטיק.
2. תותבת שלמה להוצאה ללא מתכת - תותבת שלמה העשוייה מחומרים מתקדמים, כניילון מוקשח דוגמאת "וואלאפלסט". יתרונה הגדול הוא בגמישותה, בכך נמנעים חלק משברי התותבת הנפוצים בנפילת האביזר.
3. תותבת שלמה נשלפת מאקריל - תותבת העשויה מחומר אקרילי, לעיתים עם חיזוק של סרט מתכתי, משמשת לרוב כתותבת זמנית, לדוגמא כתותבת ביניים לקראת ביצוע שתלים או כתותבת שעלותה נמוכה יותר.
4. תותבת שלמה מיידית - תותבת העשויה מחומר אקרילי, משמשת כפתרון מהיר להשלמת שיניים, ממפגש למפגש, לקראת עקירת שיניים, כפתרון מהיר וזמני.
תהליך הכנת תותבת שלמה להוצאה:
תהליך יצירת התותבת הינו תהליך מורכב, המתקיים במרפאה ובמעבדה ונמשך כמה פגישות. תהליך זה מורכב בעיקר מהסעיפים הבאים (הפעולות המבוצעות במעבדה מופיעות באפור):
1. בדיקת השיניים והסגר, קלינית בחלל הפה ולעיתים אף צילומי רנטגן, לקבלת ההחלטה לביצוע תותבת שלמה נשלפת.
2. היה ויש צורך בטיפול מקדים בשיניים הנותרות ממול לחסר (לסת נגדית), הוא יבוצע ראשון.
3. נטילת מטבע כהעתק של ההלסת ושליחתו למעבדה.
4. יציקת המטבע במעבדה, הכנת כף אישית לצורך חזרה על מטבע מדוייק יותר או הכנת בסיס התותבת ושליחתו למרפאה.
5. מדידה ובדיקת התאמת בסיס התותבת ללסת, בדיקות סגר וקו חיוך, הטבעת המנשך של השיניים הנגדיות, בחירת צבע לשיניים והחזרה למעבדה.
6. העמדת השיניים במעבדה על פי הצבע, המנשך והתאמה לשאר השיניים במודל, החזרה למרפאה
7. מדידת העמדת השיניים של התותבת, באם נראה מתאים נשלח למעבדה לסיום.
8. הכנה לסיום ויציקת התותבת המוכרת כ-"בישול התותבת" ליטושים ופינישים
9. מסירת התותבת הנשלפת, איזונים נוספים אם יש צורך והנחיות שימוש ותחזוקה.
10. ביקורות וטיפול בבעיות איזון סגר נוספות שמתגלות, סילוק פצעי לחץ וכדומה.
לאחר שלב זה ממשיכים בדרך כלל במעקב שגרתי לגבי התותבת על ידי ביקורות תקופתיות.
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
לצורך מה אני צריך תותבת ?
תשובה:
תותבת שלמה להוצאה היא אחד מהטיפולים הנפוצים להשלמת שיניים חסרות בחלל הפה.
לפי מצב המשנן (מצב החניכיים, העצם והניידות, המשנן הנגדי והסגר...) נקבעת דרך הטיפול בחוסר השיניים.
הצורך בתותבת שלמה נשלפת חשוב במיוחד, כהשלמה של השיניים החסרות משום שכך מתאפשר שימוש בהם כתוספת בלעיסה, שיפור באסתטיקה ומופחתים מאד הסיכויים לתנועת המשנן הנגדי.
שאלה:
האם אני צריך להוציא את תותבת כל יום ?
תשובה:
כן, יש להוציא את התותבת במהלך השינה. כמובן יש להוציאה גם פעמיים ביום לפחות, על מנת לנקותה, לנקות השיניים הנגדיות הנותרות מכל הכיוונים ולהבריש את אזורי החניכיים המצויות בדרך כלל תחת לתותבת.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
אחת האפשרויות לשקם שן או שיניים חסרות, לאחר עקירה, חבלה או חוסר מולד, היא על ידי גשר. הגשר הוא טיפול קבוע (לא נשלף) שמטרתו להוסיף לחלל הפה שן או שיניים חסרות על ידי גישור בין שיניים הסמוכות לחסר, באמצעות כיסוי של כותרות השיניים הסמוכות ביחידה אחת עם השן או השיניים החסרות, אשר כמו גשר, מונחות "באויר" ונתמכות על השיניים הסמוכות, המאחזות.
הגשר הינו יחידה יצוקה הנראית כ"כובעים", המכסים את כותרות השיניים הצמודות לשן או השיניים שמעוניינים להשלים. ה"כובעים" מחוברים בינהם על ידי השיניים המרחפות ומודבקים לכותרות השיניים לאחר שאלו מושחזות (מוקטנות בגודלן). הצורך בביצוע גשר עלול להוביל לצורך בטיפול מקדים בשיניים המאחזות, כמו טיפול שורש ומבנה, אך לעיתים ניתן לבצעו ללא טיפול שורש ומבנה. הגשר מיוצר בתהליך מורכב המשלב תהליכים במרפאה ובמעבדה.
קיימים סוגים שונים של גשרים הנבדלים בחומר ממנו הם מיוצרים ובאופן הכנת השיניים לקבלתם בהתאם:
1. גשר חרסינה מאוחה למתכת - PFM - Porcelain Fused to Metal - סוג הגשר הנפוץ ביותר, עשוי מבסיס מתכתי מצופה בחרסינה אשר קשורה לבסיס המתכתי על ידי התכה ואיחוי בתנור.
בקטגוריה זאת סוגי גשרים שונים הנבדלים בינהם בעיקר בסוג המתכת ועוביה:
א. מתכת בסיס - מתכת דנטלית "רגילה" וחזקה. משמשת בעיקר לשיקום אחורי ולגשרים ארוכים.
ב. מתכת חצי אצילה - מתכת דנטלית משופרת, מכילה כ-40% מתכת אצילה.
ג. מתכת אצילה - מתכת דנטלית המכילה למעלה מ-80% מתכת אצילה. מתכת איכותית המשמשת לרוב לשיקום באזורים קדמיים ולבעלי רגישות (תגובה אלרגית) למתכות פשוטות יותר.
ד. טיטניום - מתכת שהשימוש הדנטלי בה החל בשנים האחרונות. חזקה, קלה וללא תגובה אלרגית.
ה. גשר ויניר - עשוי מתכת, פרט לאזור הפונה לשפה/לחי (חזית השן הנראית) העשוי בחרסינה או פלסטיק.
2. גשר חרסינה ללא מתכת - גשר שהשלד הפנימי שלו עשוי מחרסינה או חומר קרמי כמו אלומינה וזירקוניה, אותו בונים בהוספת חומר על התבנית או בחריטה ממוחשבת מגוש חומר גדול יותר. גשר מסוג זה מאפשר אסתטיקה משופרת, משום שאין בו מתכת שפוגעת בהחזר האור ושקיפות הגשר נראית טבעית יותר. משמש בעיקר לגשרים קדמיים וקצרים יחסית.
3. גשר מתכת מלא - גשר העשוי מתכת, ללא חרסינה, משמש לרוב בשיניים אחוריות, כשאין צורך אסתטי.
4. גשר מרוכב מלא - גשר העשוי מחומר מרוכב מחוזק, בצבע השן, משמש לרוב כזמני ובשיניים מופחתות שחיקה.
5. גשר זמני - גשר העשוי אקריל בצבע אוניברסלי, משמש כגשר זמני בשלבי הכנת הגשר הקבוע על השיניים.
6. גשר זמני מבושל - גשר העשוי אקריל המבושל בחום במעבדה, משמש כגשר זמני אסתטי ולטווח ארוך.
תהליך הכנת הגשר:
תהליך יצירת הגשר הינו תהליך מורכב, המתקיים במרפאה ובמעבדה ונמשך כמה פגישות. תהליך זה מורכב בעיקר מהסעיפים הבאים (הפעולות המבוצעות במעבדה מופיעות באפור):
1. בדיקת השיניים והסגר, קלינית בחלל הפה וכן על ידי צילומי רנטגן, לקבלת ההחלטה לביצוע גשר.
2. היה והשיניים ויטאליות (חיות, ללא טיפול שורש) ניתן אלחוש מקומי, היה ולא, אין בדרך כלל צורך בהרדמה.
3. הכנת השיניים המאחזות על ידי השחזתן לצורה מתאימה לגשר שיבוא עליהן.
תצלום המדגים שיניים בלסת העליונה, לאחר הכנתן על ידי השחזה היקפית של השיניים (מניב עד ניב) לאחר עקירת שתי השיניים המרכזיות, טיפולי שורש ומבנים בשיניים הסמוכות וללא טיפולי שורש ומבנים בניבים.
4. הכנת גשר זמני אשר ישמש כגשר למשך כל תהליך יצירת הגשר הקבוע.
5. נטילת מטבע כהעתק של השיניים ושליחתו למעבדה.
6. יציקת המטבע במעבדה, הכנת בסיס המתכת או בסיס אלומינה/זירקוניה או יציקת גשר מלא ושליחתו למרפאה.
7. מדידה ובדיקת התאמת בסיס הגשר על השיניים המושחזת במרפאה, בחירת צבע לחרסינה והחזרה למעבדה
8. בניית החרסינה במעבדה על פי הצבע, המנשך והתאמה לשאר השיניים במודל, החזרה למרפאה
9. מדידת הגשר ואיזון הסגר, מסירת הגשר בהדבקה זמנית, לביקורת לזמן קצר.
10. ביקורת, היה ותקין הגשר מודבק בהדבקה קבועה. היה ולא, ישלח הגשר לשיפורים במעבדה.
תצלום המדגים את גשר החרסינה מונח במקומו (מניב עד ניב בלסת העליונה)
לאחר שלב זה ממשיכים בדרך כלל במעקב שגרתי לגבי השיניים המטופלות על ידי ביקורות תקופתיות וצילומי רנטגן.
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
לצורך מה אני צריך גשר בין השיניים ?
תשובה:
גשר הוא אחד מהטיפולים הנפוצים להשלמת שיניים חסרות בחלל הפה.
לפי מצב המשנן (מצב החניכיים, העצם והניידות, המשנן הנגדי והסגר...) נקבעת דרך הטיפול בחוסר השן/שיניים.
גשר יכול להבנות סביב חוסר שן או שיניים, כשהשיניים המאחזות לגשר, לפני ואחרי אזור החסר, נראות יציבות.
הצורך בגשר חשוב במיוחד, כהשלמה של שן או שיניים חסרות בין שיניים קיימות ויציבות.
גשר בנוי מכתרים על השיניים הסמוכות לאזור החסר (השיניים המאחזות), כשאליהם מחוברים כתר/ים המרחפ/ים בינהם, מעל אזור החסר ובכך מתאפשר שימוש בהם כתוספת בלעיסה, כמו גם לשיפור באסתטיקה.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
במרבית המקרים, כשכותרת השן נפגעת מעששת או מחבלה ומעונינים לשחזר אותה, מבצעים טיפול שורש, מבנה וכתר. הכתר הוא טיפול שמטרתו כיסוי של כותרת השן למטרות של פיזור כוחות הלעיסה על השן ומניעת סדיקתה ו/או לצורך אסתטי.
הכתר הינו "כובע", כיסוי של כותרת השן, המודבק לכותרת השן לאחר שזאת מושחזת (מוקטנת בגודלה). כתר מבוצע לרוב בשן לאחר שבוצעו בה טיפול שורש ומבנה, אך גם בשן שכותרתה הרוסה וניתן לשקמה על ידי כתר, ללא טיפול שורש ומבנה. הכתר מיוצר בתהליך מורכב המשלב תהליכים במרפאה ובמעבדה.
קיימים סוגים שונים של כתרים הנבדלים בחומר ממנו הם מיוצרים ובאופן הכנת השן לקבלתם בהתאם:
1. כתר חרסינה מאוחה למתכת - PFM - Porcelain Fused to Metal - סוג הכתר הנפוץ ביותר, עשוי מבסיס מתכתי מצופה בחרסינה אשר קשורה לבסיס המתכתי על ידי התכה ואיחוי בתנור.
בקטגוריה זאת סוגי כתרים שונים הנבדלים בינהם בעיקר בסוג המתכת ועוביה:
א. מתכת בסיס - מתכת דנטלית "רגילה" וחזקה. משמשת בעיקר לשיקום באזור אחורי.
ב. מתכת חצי אצילה - מתכת דנטלית משופרת, מכילה כ-40% מתכת אצילה.
ג. מתכת אצילה - מתכת דנטלית המכילה למעלה מ-80% מתכת אצילה. מתכת איכותית המשמשת לרוב לשיקום באזורים קדמיים ולבעלי רגישות (תגובה אלרגית) למתכות פשוטות יותר.
ד. טיטניום - מתכת שהשימוש הדנטלי בה החל בשנים האחרונות. חזקה, קלה וללא תגובה אלרגית.
ה. כתר קאפטק - כתר אסתטי שכיפתו עשויה מרדיד דק של זהב.
ו. כתר ויניר - עשוי מתכת, פרט לאזור הפונה לשפה/לחי (חזית השן הנראית) העשוי בחרסינה או פלסטיק.
2. כתר חרסינה ללא מתכת - כתר שהכיפה הפנימית שלו עשויה מחרסינה או חומר קרמי כמו אלומינה וזירקוניה, אותו בונים בהוספת חומר על התבנית או בחריטה ממוחשבת מגוש חומר גדול יותר. כתר מסוג זה מאפשר אסתטיקה משופרת, משום שאין בו מתכת שפוגעת בהחזר האור ושקיפות הכתר נראית טבעית יותר.
3. כתר מתכת מלא - כתר העשוי מתכת, ללא חרסינה, משמש לרוב בשיניים אחוריות, כשאין צורך אסתטי.
4. כתר מרוכב מלא - כתר העשוי מחומר מרוכב מחוזק, בצבע השן, משמש לרוב כזמני ובשיניים מופחתות שחיקה.
5. כתר טרומי/חרושתי - כתר העשוי מתכת דקה, משמש בשיניים אחוריות, נשירות וקבועות, זמני לטווח ארוך.
6. כתר זמני - כתר העשוי אקריל בצבע אוניברסלי, משמש ככתר זמני בשלבי הכנת הכתר לשן.
7. כתר זמני מבושל - כתר העשוי אקריל המבושל בחום במעבדה, משמש ככתר זמני אסתטי ולטווח ארוך.
תהליך הכנת הכתר:
תהליך יצירת הכתר הינו תהליך מורכב, המתקיים במרפאה ובמעבדה ונמשך כמה פגישות. תהליך זה מורכב בעיקר מהסעיפים הבאים (תהליכי המעבדה מופיעים באפור):
1. בדיקת השן קלינית בחלל הפה וכן על ידי צילומי רנטגן, לקבלת ההחלטה לביצוע כתר.
2. היה והשן ויטאלית (חיה, ללא טיפול שורש) ניתן אלחוש מקומי, היה ולא, אין בדרך כלל צורך בהרדמה.
3. הכנת השן על ידי השחזתה לצורה מתאימה לכתר שיבוא עליה, הפחתה של כ- 1-1.5 מ"מ סביב השן.
תצלום המדגים שיניים בלסת תחתונה, לאחר הכנתן על ידי השחזה היקפית לקראת קבלת כתר
השיניים (מלתעה שניה וטוחנת שניה תחתונה מימין) לאחר טיפולי שורש ומבנים.
4. הכנת כתר זמני אשר ישמש ככתר למשך כל תהליך יצירת הכתר הקבוע.
5. נטילת מטבע כהעתק של השיניים ושליחתו למעבדה.
6. יציקת המטבע במעבדה, הכנת כיפת המתכת או כיפת אלומינה/זירקוניה או יציקת כתר מלא ושליחתו למרפאה.
7. מדידה ובדיקת התאמת הכיפה על השן המושחזת במרפאה, בחירת צבע לחרסינה והחזרה למעבדה.
8. בניית החרסינה במעבדה על פי הצבע, המנשך והתאמה לשאר השיניים במודל, החזרה למרפאה.
9. מדידת הכתר ואיזון בסגר, מסירת הכתר בהדבקה זמנית, לביקורת לזמן קצר.
10. ביקורת, היה ותקין הכתר מודבק בהדבקה קבועה. היה ולא, ישלח הכתר לשיפורים במעבדה.
תצלום המדגים את אותן שיניים כשכתרי חרסינה מודבקים עליהם.
לאחר שלב זה ממשיכים בדרך כלל במעקב שגרתי לגבי השן על ידי ביקורות תקופתיות וצילומי רנטגן.
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
לצורך מה אני צריך כתר בשן ?
תשובה:
כתר הוא טיפול לכיסוי או ציפוי כותרת השן אשר בעקבות מצבה עלולה להיות שבירה באופן מיוחד.
על פי מצב כותרת השן (גודל וצורה, חומר שן תקין שנותר, המשנן הנגדי והסגר...) נקבעת דרך הטיפול בשן !
במצבים שונים, כשלא ניתן לבצע רק סתימה בשן, יבוצע כתר, בהמשך או ללא טיפול שורש ומבנה.
הצורך בכתר חשוב במיוחד, כהגנה על כותרת השן אשר מכותרתה נותרו קירות דקים או מועטים, הכתר למעשה משמש לכיסוי כותרת השן, בכך מגן עליה ובמקביל מקדם לתוצאה אסתטית גבוהה.
שאלה:
מה ההבדל בין סוגי המתכות השונות בכתרי חרסינה ?
תשובה:
המתכת, אליה עוברת החרסינה איחוי, הינה סגסוגת מיוחדת, עירוב מדוייק של מתכות לצורך ביצוע כתרים לשיניים.
את המתכת עצמה, בדרך כלל לא רואים , פרט לאזורים הצמודים לחניכיים ומשטחי לעיסה מתכתיים, אך יש לה השפעה על איכות הכתר, השפעתו על רקמת החניכיים, אסתטיקה ועוד.
כל מרכיב בסגסוגת מאפשר תכונה אחרת של המתכת, השילוב בינהם נותן את מיטב התכונות לצורך ביצוע הכתר.
באופן עקרוני מחולקות הסגסוגות לשלוש קטגוריות: מתכת בסיס, מתכת חצי אצילה ומתכת אצילה.
המשמעות היא שבסגסוגת של מתכת אצילה, יש כ- 85% מתכת אצילה, כמו זהב או פלטינה, בסגסוגת חצי אצילה יש כ- 40% מתכת אצילה ובסגסוגת בסיס יש לעיתים 2% מתכת אצילה. פערים אלו משפיעים מאד על עלות הכתר !
עוד ניתן לומר, שתחת הגדרת קטוגוריה מסויימת, כמו מתכת חצי אצילה, קיימות אלפי סגסוגות שונות
מחברות שונות, המורכבות ממתכות שונות, שבינהן הבדלים משמעותיים באיכות ובמחיר.
באופן עקרוני, בשן קדמית, נעדיף לבצע כתר אסתטי, בדרך כלל על מתכת אצילה ודקה, על מנת לקבל
השתקפות יפה יותר של החרסינה ותגובות טובות יותר של החניכים בגבול הכתר.
ככל שמרווח חוסר השיניים בגשר גדול יותר, נעדיף להשתמש במתכת חזקה יותר, כמו מתכת בסיס
על מנת למנוע כיפוף של הגשר שיגרום לשבירת החרסינה או אף שבר במתכת עצמה.
שאלה:
קבעו לי חמישה מפגשים לצורך כתר, למה זה לוקח כל כך הרבה זמן לייצר אותו ?
תשובה:
כתר או גשר חרסינה מבוצע בשלבים כחלק מתהליך עבודה, כשחלק מהשלבים מבוצע במרפאה וחלק במעבדה:
במרפאה - הכנת השן לצורתה המתאימה לקבלת כתר, הכנה והתאמת כתר זמני.
במרפאה - נטילת מטבעים בהם מתבצעת העתקת צורת השן ומיקומה ביחס לשיניים הסמוכות והנגדיות.
במעבדה - יציקת גבס למטבעים, חיתוך אזורי העבודה במטבע הגבס לאחר התקשותו, הכנת השיניים המתאימות להמשך.
במעבדה - ציפוי השן בחומר מרווח, בניית כיפות ואזורי חיבור משעווה, השקעתם בגבס, יציקת המתכת והכנה למדידה.
במרפאה - מדידת והתאמת החלק המתכתי על השן המושחזת, אימות צורת המנשך במודל הגבס ובחירת צבע.
במעבדה - ציפוי המתכת בשכבות חרסינה, הפנימית חוסמות את צבע המתכת, המרכזית את גוון השן והחיצונית את השקיפות.
במרפאה - התאמת הכתר בפה, בדיקת נקודות המגע עם השיניים הסמוכות, התאמת סגר, הדבקת הכתר זמנית למעקב.
במרפאה - הדבקת הכתר על ידי צמנט קבוע.
בכל אחד מהשלבים הללו תתכן תקלה או חוסר התאמה אשר עלולה להביא לחזרה על פעולות ותוספת של עוד מפגשים.
מצד שני, ניתן לעיתים לוותר על שלבים מסויימים או לבצע אותם במפגש אחד במקום שניים, כמו בהכנת השן ונטילת המטבע.
שאלה:
למה אני צריך לעשות גם כתר זמני ועוד לשלם על כך ?
תשובה:
תהליך הכנת הכתר ממושך ומורכב, לכן יש צורך בשיקום זמני עד למסירת השיקום הקבוע.
השיקום הזמני מונע את תנועת השיניים המטופלות, הסמוכות והנגדיות, מונע שינויים במתאר החניכיים ומגן עליהם ועל השן.
במרבית המקרים עוזר השיקום הזמני ללמוד ולשפר כשלב קודם לקראת השיקום הקבוע.
אי ביצוע כתר או גשר זמני, עלול להביא לתקלות שונות במהלך המדידות ואף לכשלונו המוקדם של השיקום כולו.
לגבי העלות הנוספת לכתר או גשר זמני, הדבר תלוי בצורת התמחור במרפאה: בחלק מהמרפאות קיימת עלות נפרדת לכתר הזמני ובחלק מהמרפאות עלות הכתר הזמני מגולמת כבר בתוך עלות הכתר הקבוע.
שאלה:
נשברה לי החרסינה בכתר, האם ניתן להציל את הכתר או רק לעשות חדש ?
תשובה:
החרסינה היא חומר קשה כזכוכית ולכן גם שביר מאד.
בתנאים מסויימים מאד, ניתן לתקן את הכתר ללא החלפתו המלאה:
- במקרה והכתר מודבקים עדיין בהדבקה זמנית, ניתן להוציאם ולנסות לתקן את החרסינה במעבדה.
- באם המתכת לא נפגמת בתהליך המעבדתי, כהכנה לתיקון, ניתן לתקן את השבר או אף לצפות את כולה בחרסינה חדשה.
- אם לא ניתן להסיר את הכתר, ניתן לתקן שברים קטנים בחרסינה, בתוך הפה, אך לרוב לא יעיל למשך זמן ממושך.
שאלה:
היתכן, ששן שכבר יש בה כתר כואבת והרופאה ממליצה לי לעשות טיפול שורש דרך הכתר ואח"כ סתימה בכתר ?
תשובה:
בהחלט כן, היה והגשר דבוק בצורה קבועה ונראה תקין ומתאים, ניתן לשמור עליו בצורה הזאת.
התחליף הוא למעשה להרוס את הגשר הזה, לבצע את טיפול השורש ולאחריו להכין גשר חדש, בעלות נוספת.
במהלך פתיחת הכתר לטיפול שורש, תנסה הרופאה להפחית עד כמה שניתן בפגיעת הכתר והחרסינה עצמה ובאם הכל התנהל בצורה טובה, ניתן יהיה לבצע, לאחר טיפול השורש, סתימה או אף מבנה בתוך הכתר.
במרבית המקרים, כשכותרת השן נפגעת מעששת או מחבלה ומעונינים לשחזר אותה, מבצעים טיפול שורש, מבנה וכתר. המבנה הוא טיפול שמטרתו הגברת האחיזה של כותרת השן אל שורש השן לאחר שעברה טיפול שורש.
המבנה הינו שחזור של החלל הפנימי של לשכת המוך, שנפתחה במהלך טיפול השורש, כולל יתד הנכנסת לתוך אחד או יותר מהתעלות, כמו גם החלק הכותרתי עליו יונח הכתר. המבנה מיוצר על השן, בחלל הפה, במרפאה (מבנה מיידי) או על ידי הטכנאי במעבדה, לאחר שנלקחת מידה במרפאה והוא מותאם לצורת השן ומודבק אליה (מבנה יצוק).
מבנה מיידי:
מבנה מיידי הוא מבנה המבוצע במרפאה, ישירות על גבי השן. קיימים סוגים שונים של מבנים מיידיים, הנבדלים זה מזה בסוג וצורת היתד (מתכתי, מסיבי זכוכית, מסיבי פחמן, גלילי או קוני) ובסוגי חומר המילוי (אמלגם, חומר מרוכב).
תצלום זה מדגים שן לאחר טיפול שורש, לאחר סילוק השחזור הזמני ועששת, הנחת תבנית סביב השן (מטריצה), הכנת התעלות והנחת הבורג בתעלה.
תצלום זה מדגים את אותה שן לאחר המילוי של החלל באמלגם, הסרת התבנית שהייתה סביב השן, גילוף והתאמת הצורה החיצונית לסגר.
מבנה יצוק:
מבנה יצוק הוא מבנה המבוצע בדרך כלל במצב שלא נותר הרבה חומר שן בריא בכותרת. המבנה מיוצר על פי מידה הנלקחת ישירות על גבי השן, אותה יוצקים במעבדה ואת היציקה מדביקים לתוך השן
תצלום זה מדגים שן לאחר טיפול שורש, לאחר סילוק השחזור הזמני ועששת, מצב כותרת השן אינו מאפשר מילוי משום שלא נותרו קירות בריאים.
תצלום המדגים את המבנה היצוק שנוצר לאחר שנלקחה מידה והטכנאי יצק אותה במעבדה.
תצלום המדגים את הכותרת של אותה שן, לאחר הדבקת המבנה בתוכה, השן כעת מוכנה לתהליך בניית הכתר.
לאחר שלב זה ממשיכים בדרך כלל בשיקום השן על ידי כתר או כחלק מגשר.
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
חוסר שיניים הוא בעיה נפוצה וההערכה היא שכ- 75% מהבוגרים בארה"ב בני 45 איבדו לפחות שן אחת וכ- 25% מבני 75 איבדו כל השיניים שלהם.
במצב בו יש שן שבורה או הרוסה, חסרה שן או יותר בקשת השיניים, אם בעקבות הזנחה, עקירה או בגלל חוסר מולד, עומדות בפנינו שתי אפשרויות:
1. להישאר כך - הטיפול הנוח, הזול והקצר ביותר בטווח המיידי, אך כמובן גורם לטיפול גדול יותר, מורכב והיקר ביותר בהמשך.
2. לטפל ולשקם בהקדם - רפואת השיניים יכולה לעזור ולשחזר את השיניים שפגועות או חסרות על ידי מספר תהליכי שיקום.
הצורך בשיקום השיניים נובע מהרצון להסדיר ולהשיב את אחד או כמה מהבאים:
1. החזרת האסתטיקה - כששן קדמית חסרה החיוך נפגע ביותר וכששן או שיניים אחוריות חסרות תתכן פגיעה במראה הפנים כולו, בעקבות קריסת הרקמה הרכה עקב חוסר תמיכת השיניים בשפה ובלחיים.
2. החזרת יכולת השימוש - כששן קדמית הרוסה או חסרה, צורת הדיבור והקולות שלנו עלולים להשתנות וכששן או שיניים אחוריות חסרות, יכולת הלעיסה יורדת וצורת הלעיסה משתנה דבר הגורם להשתלשלות של פגיעות נוספות בגוף.
3. שמירה על איזון - צורך לשמור על איזון במערכת הלעיסה, אשר מופר בעת חוסר שן/שיניים. כלומר, בטווח המתמשך, כששן חסרה, השיניים הסמוכות נוטות לכיוון אזור החסר והשן הנגדית בוקעת לתוך החסר. דבר זה עלול להביא לשינויים שיביאו להתפתות עששת, טראומה סיגרית, שחיקה מואצת, ניידות שיניים ואף בעיות במפרק הלסת.
חשוב לזכור, שמערכת הלעיסה בה שן או שיניים חסרות שזקוקות להשלמה ומכל סיבה שהיא לא מבוצע הטיפול, המערכת אינה מחלימה מעצמה, כך שבסופו של דבר המצב ילך ויחמיר ונצטרך לשקם אותה בצורה מורכבת יותר על ידי שיקום נרחב ומסובך יותר. הטיפול השיקומי לצורך השלמת השן, במצב הראשוני לאחר העקירות, הוא השמרני ביותר, באם לא יבוצע בזמן, עלול הדבר להביא לטיפול נרחב, מורכב, ארוך ויקר הרבה יותר.
דרכי השיקום המשמשות לתיקון שן או השלמת שיניים חסרות, מפורטות בטבלה הבאה:
תאור השיקום | סוג השיקום |
תותבת נשלפת המשלימה את השיניים החסרות בלסת עם שיניים תקינות נוספות. בדרך כלל, הדרך המהירה והזולה להשלמת שיניים חסרות ועם מינימום טיפול בשיניים הסמוכות. כמו כן, מאפשר התקדמות עם הזמן והשלמת שיניים נוספות. מצד שני, יכולת הלעיסה ירודה, יש להוציא מהפה ולנקות במצבים רבים ומופעלים כוחות של התותבת עם הווים על השיניים האוחזות אשר עלולים לערער אותן. למרות עלותה הסבירה, נדחקת עקב עלייה בדרישות איכות החיים-תרבותיות-אסתטיות. |
תותבת חלקית להוצאה (תח"ל) |
תותבת נשלפת המשלימה את כל השיניים בלסת. הדרך הפשוטה, מהירה והזולה להשלמת קשת שיניים מלאה. מצד שני, יכולת הלעיסה ירודה, קושי באחיזתה ללסת, יש להוציא מהפה ולנקות במצבים רבים ומופעלים כוחות של התותבת על החניכיים והלסת, דבר שעלול ליצור ספיגת עצם ופצעים. למרות עלותה הסבירה, נדחקת עקב עלייה בדרישות איכות החיים-תרבותיות-אסתטיות. |
תותבת שלמה להוצאה (ת"ש) |
תותבת קבועה (מודבקת קבוע ולא נשלפת) המשלימה את השיניים החסרות בלסת. בדרך כלל, הדרך השגרתית (לפחות בעבר) להשלמת שיניים חסרות, יחסית קצרה, עם תוצאות אסתטיות ואיכות לעיסה טובה מאד. מצד שני, מתאים למצבים ויש צורך באחיזה של לפחות שתי שיניים משני צידי הגשר, כולל "פגיעה" בהן והקטנתן לצורך קבלת הגשר עליהן, במשך הזמן מתחלקים כוחות הלעיסה על השיניים האוחזות אשר עלול לערער אותן. קיים גם קושי בשמירת ההיגיינה של השיניים תחת הגשר ויש להשתמש באביזרים מיוחדים. למרות עלותה הסבירה, נדחקת מעט השיטה, עקב עלייה בדרישות איכות החיים-תרבות-אסתטיקה. |
תותבת חלקית קבועה (כתר או גשר) |
שם כללי לקבוצה של טיפולי שיקום שונים הנתמכים על שתלים. השיטה שמתפתחת בקצב מסחרר, המקובלת והטובה ביותר (כרגע) להשלמת שיניים - שורש שן מלאכותי. על שתל/ים ניתן לבנות כתר/ים, כשיקום קבוע וכן סוגי שיקומים נשלפים כמו תותבת שלמה על שתלים. יתרונו הגדול של השיקום עם שתל/ים וכתר/ים, בכך שאין צורך לפגוע בשיניים הסמוכות לאזור החסר, וב"תמורה" לשן שאיבדנו קיבלנו שתל-שורש חדש הנושא במעמס שהיה צריך לשאת בלבד. למרות הפעולות הכירורגיות, זמני ההמתנה לקליטתם, העבודה המורכבת עימם ועלותם הגבוהה למטופלים, ביקושם עולה משום שנותנים מענה לדרישות שמרנות-איכות חיים-תרבות-אסתטיקה. |
שתלים דנטאליים |
שם כללי לקבוצה של טיפולים המשלבים עבודות שונות. כמו לדוגמא, גשר קדמי שבקצה שלו חיבורים לתותבת שמשלימה את השיניים האחוריות. |
עבודות שיקום מורכבות |