כלי נגישות
פעולת הצחצוח היומיומית אצל ילדים בעזרת מברשת שיניים היא אתגר בפני עצמו למרות שצחצוח שיניים אצל ילדים דומה מאד מבחינת השיטה לצחצוח אצל מבוגרים.
גם אצל הילדים, לצחצוח השיניים והחניכיים תפקיד מכריע במניעת תחלואה בחלל הפה, בעיקר על דלקת ומחלות חניכיים, עששת ופגיעה ברקמות השן.
הקושי הגדול בנושא זה, כמו בנושאים רבים אחרים אצל ילדים, הוא ליצור הנעה (מוטיבציה) לביצוע של פעולות יומיומיות שאינן מהנות במיוחד. על ההורים מוטלת האחריות לייצר את המוטיבציה הזאת, לדאוג לביצוע ובדיקת איכות הצחצוח ואם לא ניתן, לצחצח בעצמם לילדים.
יש להתחיל במלאכת הצחצוח, מיד לאחר בקיעת שן החלב הראשונה, בדרך כלל על ידי פד גזה רטובה. בהמשך ניתן לעבור למברשת קטנה ורכה מאד המיועדת לתינוקות.
יש להתאים את המברשת לגיל הילד. באופן עקרוני המברשת אמורה להיות בגודל של שתי שיני חלב של הילד, כלומר קטנה. המברשת אמורה להיות רכה מאד עד גיל 3-4 ואחר כך לעבור למברשת רכה.
מומלץ לצחצח לילדים את השיניים עד גיל 5-6 ואחר כך לאפשר להם לצחצח תוך כדי בקרה של אחד ההורים.
יש להדריך את הילדים, להימנע מבליעת המשחה, לכן מומלץ להשתמש במשחה שמתאימה לגיל וכן להניח כמות מועטה כגודל הציפורן של הזרת ביד הילד/ה.
גם אצל ילדים, צחצוח השיניים והחניכיים צריך להתבצע פעמיים ביום - בוקר וערב, בבוקר - לאחר ארוחת הבוקר או תחליפיה ובערב - ממש לפני השינה. בלילה קיימת הפחתה בהפרשת הרוק, חלל הפה יבש יחסית וחסר רוק המשמש כמגן, כשבמצב זה, העששת עלולה להתפתח בקצב מואץ יותר ומכאן החשיבות העצומה בצחצוח לפני השינה ולא לקבל אוכל במהלך השינה (במיוחד לא בבקבוק הניתן לכל הלילה).
צחצוח נכון נמשך כשלוש דקות ויותר, כשלוקחים בחשבון את כל התנועות בכל המשטחים.
מומלץ להרגיל את הילדים לצחצח בצורה אחידה בכל פעם, לבצע מסלול צחצוח מתוכנן וקבוע, על מנת למנוע "פיספוס" של חלק מהמשטחים !!!
יש להדריך את הילדים לאחוז במברשת על ידי קצות האצבעות ולא להפעיל כוח חזק תוך כדי אחיזת היד !!!
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
מתי כדאי להתחיל לצחצח את השיניים של הילד שלי בפעם הראשונה ?
תשובה:
מייד לאחר בקיעת השן החלבית הראשונה ניתן להתחיל ולנקות אותה ואת הבאות אחריה.
זוהי אחריות ישירה של ההורה לשמור על בריאות ילדיו, כולל בריאות חלל הפה... ולכן עד שיהיה הילד עצמאי, ההורה הוא זה שצריך לצחצח ולהקפיד על איכות הצחצוח ושמירת ההיגיינה.
בשלב ראשון, ניתן לנקות עם גזה או "מקל אוזניים", תוך כדי משחק ומתן חיזוקים.
בשלב שני, ניתן לצחצח עם מברשת שיניים קטנה ורכה מאד, המותאמת במיוחד לילדים קטנים, שוב... חיזוקים.
יש לשלב גם משחת שיניים התואמת את גיל הילד/ה, בכמות מועטה, כגודל של ציפורן זרת הילד.
שאלה:
על מה חשוב להקפיד בצחצוח, כהורה שהילד שלו מתחיל לצחצח בעצמו ?
תשובה:
צריך לבדוק מידי פעם את יכולות הצחצוח של הילד/ה, כלומר לבחון את איכות הצחצוח מייד לאחריו.
הגורם המרכזי בהצלחת הצחצוח וסילוק מרבית מרכיבי הפלאק, הוא משך זמן הצחצוח.
כלומר, צחצוח שיניים במשך 3 דקות, יביא לתוצאות טובות גם אם לא מתקיימות הטכניקה וההקפדה על כל כללי הצחצוח.
משום כך, מקפידים בשלבים הראשוניים בעיקר על כך, שהילדים יצחצחו מספיק זמן.
קיימות שיטות שונות לכך, על ידי מברשות המנגנות במשך שלוש דקות ומפסיקות או שעוני חול קטנים המודדים את הזמן.
שאלה:
מתי צריך להתחיל להשתמש במשחת שיניים ?
תשובה:
החשש הוא מבליעת המשחה, כממתק, לכן ההמלצה היא להתחיל לצחצח עם משחה לאחר התפתחות היכולת לירוק.
בכל מקרה יש להקפיד על כמות קטנה מאד, כגודל ציפורן הזרת של הילד/ה, כשהמבוגר מניח את המשחה על המברשת.
שאלה:
מהם הדגשים בבחירת מברשת שיניים לילדים ?
תשובה:
המברשת צריכה להיות בעלת סיבים רכים (לא מדיום-סופט) וראש המברשת צריך להיות קטן, כגודל שתי שיניים של הילד.
במרבית המקרים, ברכישת מברשת מחברה איכותית וידועה, נקבל התאמה באיכות ורכות הסיבים וכך גם
קיימת התאמה בין גודל המברשת לקטגוריית המברשת (טווח גילאים), המותאמת לגיל הילד.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
נכתב על ידי דר' אריאלה קונלי - רופאת שיניים המטפלת בעיקר בילדים
הביקור הראשון של ילד/ה במרפאת השיניים, מומלץ כבר עם בקיעת השיניים הראשונות, או סביב יום ההולדת הראשון. בביקור זה הרופא/ה מוודא קיום התפתחות תקינה של המשנן, מאבחנים גורמי סיכון וצורך בטיפול. כמו כן, בביקור זה, הרופא/ה מדריך/ה את ההורה לצחצוח יעיל של שיני הילד מרגע בקיעת השן הראשונה, הצורך בטיפול מניעתי וחינוך לתזונה נכונה, למניעת התפתחות בעיות עתידיות בשיניים.
הביקור הראשון אצל רופא השיניים (כמו גם, הביקורות, כל חצי שנה לאחר מכן), מהווים גורם מכריע באופן שיתוף הפעולה של הילד בטיפולי שיניים לכל עתיד חייו.
החל מהביקורת בגיל 3, בה אמור להיות כבר, שיתוף פעולה טוב יותר וכן, את כל שיני החלב בפה, יוכלו הרופאים לבצע ביקורת מלאה כולל צילומי רנטגן בעת הצורך.
רבים מאד הם ההורים, הסובלים מחרדה מטיפולי שיניים מסיבות שונות (שחלקן הגדול, קשור לביקורים הראשונים שלהם, ההורים, במרפאות שיניים בילדותם). רובם, מעבירים זאת לילדיהם, באופן מודע או בלתי מודע, אפילו על ידי שימוש במשפטים כמו: "אל תדאג, זה לא יכאב", או "אל תפחד", כמו גם, מהדוגמא שהם נותנים בעניין זה בבית, בחיי היומיום והתייחסותם, המילולית והבלתי-מילולית, לטיפולים שהם עוברים.
על מנת למנוע מילדינו להפוך למטופלים חרדים בעצמם, יש באפשרותנו היום, "לשבור" את המעגל ועלינו כהורים לוודא, שההתנסות הראשונית לילדינו, במרפאת השיניים, תהיה חיובית ובלתי נשכחת לטובה.
משום כך, קיימת חשיבות רבה להתחיל לבקר במרפאת השיניים מגיל צעיר לבדיקות תקופתיות שגרתיות, עוד לפני שמתעורר הצורך בטיפול, זאת על מנת להתרגל למרפאה, לרופא/ת השיניים ולאביזרים מסביב.
אין לדחות את הבדיקה השגרתית, בטענה כי "הילד מרגיש טוב" או "אין לו בעיות בשיניים", אפילו אם זה נכון. הגרוע מכל, הוא להגיע רק לאחר הופעת סימנים של כאבים, נפיחות ועוד, כשאז יש צורך לטפל מיידית, ללא שלבי הכרות מוקדמים. במצב לא רצוי זה, הסיכויים ל"טראומה" לילד ולקושי בטיפולים, הנוכחיים והעתידיים גדול יותר. מצב זה נוצר, לאור הקשר שהילדים מוצאים, במקרה הזה, בין כאב ומפגש עם המרפאה. לא מספיק שהם מגיעים עם כאב לטיפול, קיים קושי רב יותר לטפל בילדים שמגיעים עם כאב, הם פחות סבלנים ותחושותיהם פחות נוחות מהטיפול, כך שהזיכרון העיקרי שלהם מהמפגש הוא שלילי ומזאת יש להימנע.
לילדים שכבר נפגעו, בשלב מוקדם, הרבה יותר קשה לבנות את האמון מחדש, להגיע לטיפולי שיניים, באווירה חיובית ולהיות אדם המטפל בשיניו בצורה קבועה ומסודרת לאורך חייו כילד וכמבוגר.
חשוב להקפיד ולבחור להגיע לרופא/ת שיניים מנוסה בטיפול בילדים, סבלני/ת ובעל/ת גישה מיוחדת, שיקדישו זמן בפגישה הראשונה להסבר מתאים על המרפאה, הטיפולים והמכשירים, בהתאם לגילו של הילד וליכולת הבנתו. רופאי שיניים המיומנים בעבודה עם ילדים, יודעים גם לנווט היטב את מהלך המפגש עם הילדים, לתועלת המשותפת של כולם - בריאות חלל הפה של הילד/ה.
אם נדאג לכל זה, הרי שהילד יצא מהביקור נינוח, בהרגשה טובה ועם מוטיבציה חיובית לטיפול ולביקור חוזר במרפאה.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
בעבר, כשבציבור לא הייתה מודעות לעששת ופגיעתה ההרסנית בשיניים, היה נפוץ לראות ילדים הסובלים מסינדרום "עששת הבקבוק".
סינדרום "עששת הבקבוק" מתאפיין בעששת חמורה ו"דוהרת" (מתקדמת במהירות) אצל ילדים קטנים, אשר עלול להוביל להרס של שיניים רבות עד למצבים שיש לעקור חלק נכבד מהשיניים הנשירות.
שמו של הסינדרום נובע מהשימוש של ההורים בבקבוק יניקה, המכיל נוזל עשיר בפחמימות, לרוב ממותק, לצרכי הרגעת הילדים. השימוש ההרסני ביותר מתקיים בשימוש בלילה (קיימת ירידה בהפרשת רוק), כשנותנים לילד לישון עם הבקבוק, כך שהוא יונק מהנוזל לאורך כל הלילה.
במדינות מתקדמות הסינדרום כמעט ונעלם לחלוטין ובישראל עמלים במשך שנים רבות נציגי משרד הבריאות ורופאי השיניים, להדריך את האמהות בביקורים במרפאות וטיפת חלב, על מנת למגר את התופעה.
לאחרונה אנו עדים לחזרה של התופעה והתחושה של הצוותים הרפואיים היא שההתדרדרות נובעת משילוב של הורים שאינם מודעים לתופעה והשלכותיה ומהורים שעייפים ו/או בורחים מהעומס היומיומי עליהם ומעוניינים ב"שקט" מצד הילדים בייחוד בלילה וכדי שהילדים לא יתעוררו ויעירו אותם, משאירים להם את הבקבוק הממותק.
מומלץ להרגיל את הילדים לאכול לפני השינה ואחר כך לצחצח ואם רוצים להשאיר בקבוק ליד הילד בשינה, שיהיה זה בקבוק מלא במים בלבד.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
במהלך תקופת הריון, במקביל להתפתחות כל המערכות בגוף העובר, מתפתחת מערכת השיניים כחלק מחלל הפה, כשער הכניסה של מערכת העיכול.
מהלך בקיעת השיניים הינו תהליך שבו השן שנבנית למעשה בתוך עצם הלסת, נעה לכיוון חלל הפה, דרך החניכיים, עד לפריצתן לחלל הפה ויציאתן לגובה הסגר (מגע עם השיניים מהלסת הנגדית).
תהליך הבקיעה בכל הגילים, אך במיוחד אצל תינוקות, מלווה לרוב בכאב (המוביל ללעיסת מוצרים להרגעת הכאב), בהגברת כמות הרוק בפה, בנפיחות ואדמומיות באזורי הבקיעה ולעיתים אף בעליית חום הגוף, בעקבות תהליך הבקיעה.
יש לקחת בחשבון שלעיתים יש לעזור לילדים בתקופה זאת על ידי משככי כאבים, במשחה מקומית על החניכיים או בכדורים ו/או בתרופות להורדת חום.
תהליך הבקיעה שונה מעט בעת בקיעת השיניים הקבועות אשר בוקעות תחת ומחליפות את שיני החלב. במקרה זה, השן הבוקעת בכיוון השן הנשירה, סופגת את שורש השן הנשירה, עד למועד בו לשן הנשירה לא נותרת אחיזה בלסת והן נושרות. כך ניתן גם להבין מדוע שיני חלב שחסרה תחתן השן הקבועה, נשארות לשנים רבות ומדוע שן קבועה שבקעה לכיוון שונה מהחלבית, תוביל למצב שהשן הנשירה לא נושרת בזמן.
הורים רבים, מתעניינים ודואגים לסדר ומועד הבקיעה והנשירה של השיניים החלביות וכך גם לגבי סדר ומועדי בקיעת הקבועות. הדאגה נובעת בדרך כלל מחשש של ההורים ששיניים מסוימות לא יבקעו כלל, שהשיניים יבקעו למקום לא נכון בפה ושהפרעות מסוג זה יגרמו לשיניים להיות בקשת וסגר לא תקינים, דבר שיאלץ אותם לבצע יישור שיניים בהמשך.
"אני בן 34 ועדיין לא נשרה לי שן חלב" ?, נשמע לא הגיוני?, אבל יתכן ! במצבים מסוימים, בעקבות חוסר טבעי של שן קבועה או בקיעתה שלא בסידור או בכיוון הנכון, נשארת שן החלב במקומה שנים רבות לאחר הזמן שהייתה אמורה ליפול.
חשוב לדעת, שההבדלים המקובלים כתקינים (השונות הנורמטיבית) בכל מצבי הבקיעה והנשירה הם גדולים יחסית. כלומר, יתכן לדוגמא, מקרה של שן קבועה אשר תבקע אף שנה לאחר הזמנים המצוינים כאן כממוצע, או שיני חלב שבקעו מוקדם מידי, כך שהן קיימות כבר בעת הלידה ועדיין יחשב המצב כנורמאלי. עוד יש לקחת בחשבון, שלרוב, התפתחות הבנות מקדימה את ההתפתחות של הבנים באופן כללי וכך גם בעניין הבקיעה וההחלפה של השיניים.
שיני חלב -
השיניים הראשונות שבוקעות בדרך כלל לחלל הפה, הן החותכות המרכזיות בלסת התחתונה, בדרך כלל בגיל חצי שנה, לאחר מכן, בוקעות גם השיניים החותכות הצדדיות וגם החותכות העליונות, לאחר מכן מצטרפים הניבים והטוחנות הראשונות ועד גיל 2.5-3 בוקעות גם השינים הטוחנות האחוריות. לאחר זמן זה, קיימות בפה, כל שיני החלב, 20 שיניים בסך הכל.
החלפת השיניים ובקיעת השיניים הקבועות -
בערך בגיל 6, מתחיל תהליך בקיעת השיניים הקבועות. בגיל זה בוקעות בדרך כלל השיניים הטוחנות הראשונות, אשר מצטרפות מאחורי השיניים החלביות ומספר השיניים עולה ל- 24 שיניים. בערך באותו זמן, נושרות גם שיני החלב החותכות המרכזיות התחתונות ובמקומן מתחילות לבקוע השיניים החותכות המרכזיות התחתונות הקבועות.
בערך בגיל 6.5-7, מתחלפות גם החותכות הצדדיות התחתונות ותוך כחצי שנה עד שנה נוספת מתחלפות גם החותכות העליונות.
בערך בגיל 9-10, מתחלפים הניבים התחתונים וכן שיני החלב הטוחנות הראשונות נושרות ובוקעות ארבעת המלתעות הראשונות.
בערך בגיל 10-13, מתחלפים הניבים העליונים וכן שיני החלב הטוחנות האחוריות נושרות ובוקעות במקומן ארבעת המלתעות השניות.
במהלך תקופה זאת, בערך בגיל 12, בוקעות גם ארבעת הטוחנות השניות, מצטרפות מאחורי הטוחנות הראשונות ומספר השיניים בפה עולה ל- 28.
בערך בגיל 17-19, היה ויחס קשת הלסת לגודל השיניים, כמו גם כיוון בקיעתן תקין, בוקעות ארבעת שיני הבינה, שהם השיניים המוגדרות כטוחנת השלישית, מצטרפות מאחורי הטוחנות השניות ומספר השיניים בפה עולה ל- 32.
במקרים רבים, בהם יחס קשת הלסת לגודל השיניים, או שכיוון בקיעת השיניים אינו תקין, נקבל מצבים שהשיניים אינן בוקעות כלל או שמתקיימת בקיעה חלקית, או בקיעה לא במקום, כלומר לא עד לאותו מקום וכיוון, אשר מוגדר כמקובל ורצוי.
מה עושים אם הבקיעה לא מתאימה ללוח הזמנים !?
נפוץ מאד, שנשמע מהורים, שהשיניים של ילדיהם לא בוקעות שיני החלב, נושרות שיני החלב, או בוקעות השיניים הקבועות על פי המצופה והם דואגים.
בתקופה של התינוקות, הם אמורים להיפגש מידי פעם עם אנשי הצוות של תחנות טיפת חלב ובדרך כלל אז יזהו תהליכים שנראים לא תקינים ויפנו אתכם למרפאת השיניים. בכל מקרה של חשש מצדכם ההורים, ניתן לקבוע למרפאת שיניים לביקורת על מנת לבחון את המצב, בתקופה זאת, מומלץ להגיע למומחה לרפואת שיניים לילדים.
בערך לאחר גיל 3, אמורים הילדים להיבדק באופן שגרתי, כל חצי שנה, במרפאת השיניים, כך שבמקרים שתמצא חריגה, יוכל הצוות לבצע או להפנות לצילומי רנטגן ובאם יש צורך, להתייעץ עם מומחה/ית ליישור שיניים ולקבל החלטות בהתאם.
לעיתים נדרשת "עזרה", מצד רופאי השיניים, לצורך קידום התהליך של נשירת שיני החלב, כמו גם קידום תהליך הבקיעה של השיניים הקבועות ועד לצורך למעקב אצל מומחה/ית ליישור שיניים, פה ניתן יהיה לבצע, על פי הצורך, גם פעולות לשמירה או פתיחת מקום בקשת השיניים, לצורך בקיעת הקבועות, משיכה או הטיה של שיניים אשר לא בקעו, בקעו בחלקן או בקעו במיקום לא תקין או בכיוון לא תקין.
פתק מהרופא...
ביקורות וטיפול בזמן, יחסכו מילדכם טיפולים ארוכים יותר, מורכבים יותר, יקרים יותר ולעיתים מיותרים, בשלב מאוחר יותר.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
"שיני חלב" הוא שמן העממי של שיני הילדות (Baby teeth, Deciduous teeth, Milk teeth, Temporary teeth or Primary teeth) וזהו הכינוי לאותן שיניים קטנות הבוקעות בילדות ונושרות תוך כדי החלפתן במהלך בקיעת השיניים הקבועות.
התארגנות ובניית שיניים אלו מתחילה עוד מתקופת ההריון ונמשכת בבקיעת השיניים, בדרך כלל בין הגילאים חצי שנה לשלוש. שיניים אלו נושרות בדרך כלל, על פי סדר קבוע, בין הגילאים 6-14 ובאותה תקופה נקרא המשנן מעורב (קבועות וחלביות יחדיו) ואחרי נשירתן נשארות בדרך כלל רק השיניים הקבועות (המשנן הקבוע).
מאפייני שיני החלב בהשוואה לשיניים הקבועות
1) יש רק 20 שיניים חלביות בפה של ילד - 2 חותכות, ניב אחד ושני טוחנות בכל רבע פה, לעומת 32 שיניים קבועות בפה של בוגר - 2 חותכות, ניב אחד, 2 מלתעות ושלוש טוחנות בכל רבע פה.
2) שיני החלב קטנות יותר מהשיניים הקבועות.
3) שיני החלב בדרך כלל בהירות יותר מהשיניים הקבועות.
4) שיני החלב בדרך כלל מרווחות יותר מהשיניים הקבועות (קיים מרווח בין שן לשן).
5) שכבת האמייל דקה יותר בשיני החלב, מה שגורם לפגיעות גבוהה יותר של השיניים לעששת ויצירת חור אשר זקוק לטיפול.
6) שכבת הדנטין דקה יותר בשיני החלב, מה שגורם לפגיעות גבוהה יותר של מוך השן ויצירת פגיעה עצבית אשר זקוקה לטיפול.
7) השורשים של שיני החלב דקים ועדינים יותר.
מהם התפקידים של שיני החלב ?
1) אכילה - חיתוך ולעיסת המזון.
2) הגייה ודיבור.
3) חברתי - אסתטי.
4) שומר מקום טבעי לשיניים הקבועות.
המלצה מהרופא...
שיני החלב אמנם מתחלפות בסופו של דבר אך זאת הזדמנות מצויינת של ההורים, להקפיד ולהדריך את הילד לשמירה על בריאות שיניו, לא להזניח ולטפל בעת הצורך על מנת לשפר את המצב בילדות ולעתיד טוב יותר של המשנן הקבוע.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה